83
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ה
נשא
א. הרמזים שמציין רש"י בקרבנות הנשיאים
בפרשת קרבנות הנשיאים, אצל הנשיא השני1, מביא רש"י "מיסודו של רבי משה הדרשן", שפרטי קרבנות הנשיאים רומזים לענינים שונים:
"קערת כסף" היא "בגימטריא תתק"ל כנגד שנותיו של אדם הראשון", "מזרק אחד כסף" – "על שם נח...", "כף אחת – כנגד התורה", "פר אחד .. איל אחד כבש אחד" הם כנגד האבות, "שעיר עזים – לכפר על מכירת יוסף" "ולזבח השלמים בקר שנים – כנגד משה ואהרן", "אילים עתודים כבשים" הם "כנגד כהנים ולויים וישראלים...".
מדוע בכלל מציין רש"י את הרמזים שבקרבנות הנשיאים, שהם רמז ודרוש, בעוד אשר פירושו הוא בדרך הפשט? ואם עליו לעשות זאת, מדוע דוקא אצל הנשיא השני ולא אצל הנשיא הראשון?
כבר הוסבר פעם בהרחבה2, שרש"י מביא זאת מפני שקשה לו, מדוע חוזרת התורה אצל כל נשיא בפני עצמו (שתים־עשרה פעמים), על כל פרטי הקרבנות, בעוד שהם הביאו אותם הקרבנות, ודי היה אם החל בנשיא השני
ה היתה התורה אומרת אצל כל נשיא, שקרבנותיו הם כשל הנשיא הראשון.
לפיכך מסיק רש"י שלכל נשיא היו בהבאת קרבנו כוונות ורמזים שונים בהתאם למהות שבטו. בכך שונה קרבנו של כל אחד מן הנשיאים, ולכן חוזרת התורה על פרטי הקרבנות של כל נשיא בפני עצמו3.
[רש"י מביא רק רמז אחד לכל סוג קרבן כדי לתרץ את החזרה אצל כל השבטים, שתים־עשרה פעמים, לא כמדרש4 שבו נמצא אצל כל נשיא רמז אחר לאותו סוג קרבן, מפני שכל רמז שמביא רש"י הוא ענין כללי הנחלק לפרטים שונים, ולכל נשיא היתה ברמז כללי זה כוונה פרטית בהתאם לשבטו, כמוסבר שם בהרחבה5].
ב. השאלות על הענין הכללי שברמזים
אך יש להבין: מובן, שהרמזים שבכל פרטי הקרבנות של כל נשיא
הערות
- 1. פרשתנו ז, יט ואילך.
- 2. ראה לקו"ש [המתורגם] חלק ח' ע' 43. וראה דברי דוד לרש"י (שם, כא).
- 3. ראה רמב"ן (שם, ב). בחיי (שם, פד). ועוד.
- 4. רבה פי"ג יד ואילך.
- 5. לקו"ש שם ע' 44 ואילך. וראה שם, שעפ"ז מתורץ ג"כ: (א) מה שכל הנשיאים הביאו אותם הקרבנות, אף שכל אחד הקריב "לפי דעתו" (לשון המדרש שם), וכללות העצה להתנדב קרבנות הללו היתה של (נשיא אחד של) בני יששכר (רש"י שם, יח). (ב) מה שרש"י הביא הרמזים דיסודו של ר"מ הדרשן ולא דבמדב"ר (כי כו"כ מהרמזים שבבמדב"ר אינם ענינים המתחלקים לפרטים, ע"ש).
רש"י על במדבר ז׳:כ״א - הטקסט מספריא
פר אחד. כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר" (שם י"ח):
איל אחד. כְּנֶגֶד יִצְחָק, "וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל" וְגוֹ' (שם כ"ב):
כבש אחד. כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב" (שם ל'):
פר אחד ONE BULLOCK, [A YOUNG ONE, בן בקר] — in allusion to Abraham of whom it states, (Genesis 18:7) “And he took a young bull (בן בקר)" (Numbers Rabbah 13:14).
איל אחד ONE RAM — in allusion to Isaac, with reference to whom Scripture states, (Genesis XXII 13) “and he (Abraham) took the ram (האיל) [and offered it up … in the stead of his son]” (Numbers Rabbah 13:14).
כבש אחד ONE LAMB — in allusion to Jacob of whom Scripture states, (Genesis 30:40) “and Jacob did separate the lambs” (Numbers Rabbah 13:14).
הטקסט של Ramban on Numbers 7:2 אינו זמין בספריא.
רש"י על במדבר ז׳:י״ח - הטקסט מספריא
הקריב נתנאל בן צוער … הקרב את קרבנו. מַה תַּ"ל "הִקְרִיב" בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר בְּכָל הַשְּׁבָטִים? לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר וְאָמַר: אַחַר שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה, אַקְרִיב אֲנִי אַחֲרָיו, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה נֶאֱמַר לִי שֶׁיַּקְרִיבוּ כְּסֵדֶר מַסָּעוֹת — לְדִגְלֵיהֶם, לְכָךְ אָמַר הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ, וְהוּא חָסֵר יוֹ"ד, שֶׁהוּא מַשְׁמַע הַקְרֵב, לְשׁוֹן צִוּוּי, שֶׁמִּפִּי הַגְּבוּרָה נִצְטַוָּה "הַקְרֵב". וּמַהוּ הִקְרִיב הִקְרִיב שְׁנֵי פְעָמִים? שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁנֵי דְבָרִים זָכָה לְהַקְרִיב שֵׁנִי לַשְּׁבָטִים, אַחַת שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" (דבהי"א י"ב), וְאַחַת שֶׁהֵם נָתְנוּ עֵצָה לַנְּשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב קָרְבָּנוֹת הַלָּלוּ. וּבִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מָצָאתִי, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר הִשִּׂיאָן עֵצָה זוֹ:
הקריב נתנאל בן צוער... הקרב את קרבנו NETANEL BROUGHT HIS OFFERING...HE BROUGHT HIS OFFERING: Why is the word הִקְרִב, “brought [his offering],” used in connection with the tribe of Issachar, but is not used in connection with any of the [other] tribes? Because [the tribe of] Reuben came and complained, “Is it not enough that my brother Judah has preceded me? Let me [at least] offer up after him.” Moses said to him,“I was told by the Almighty that they should offer up in the order in which they travel, according to their divisions.” This is why it says: הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ, [in which the word הִקְרִב is] missing a“yud,” [thus] giving it the meaning of הַקְרֵב, in the imperative for he was commanded by the Almighty,“Bring the offering!” What is the meaning of הִקְרִב … הִקְרִב, twice? For because of two reasons he [Issachar] merited to be the second of the tribes to offer their sacrifices: One, because they were [well] versed in the Torah, as it says,“And of the sons of Issachar, those who had understanding of the times” (I Chron. 12:32). Another, because they advised the princes to contribute these offerings (Sifrei Bamidbar 53). In the treatise of Rabbi Moses Hadarshan [“the preacher”], I found [the following]: Rabbi Pinchas the son of Yair says [that] Netanel the son of Zu’ar gave them this idea.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ח ‹ נשא ‹ שיחה ב ‹ 41 לקו"ש חי"ח ע' 83
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

