ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה א

4

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

זאת "תחתיהם בשליחותם", כדי למנוע זאת מופיע מיד האזהרה "ושמרו את כהונתם, קבלת דמים וזריקה והקטרה...", כפי שהוסבר לעיל²³.

והשאלה: כיצד ניתן לחשוב שעבודות אלו יכולות להתבצע גם על־ידי לווים, בעוד שרש"י מסביר בפסוק המופיע לפני־כן ש"מקבלה ואילך מצוות כהונה" (כפי שצויין לעיל בסעיף ב') איננה קשה כלל, שהרי פסוק זה (ופירוש רש"י) אמורים לגבי עולה (ובדומה לכך גם בשאר הקרבנות הכתובים בתחילת ספר ויקרא), אך אין מצויין בפסוק שגם העבודות של פסח דורות (ושל מעשר²⁴) חייבות להיעשות רק על־ידי כהנים²⁵.

ז. ההוראה מכך בעבודת

ה':

אם ישנו הבדל כזה בין הסוגים השונים בתוך בני ישראל עצמם (שעליהם נאמר²⁶ באופן כללי, על כולם, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים..."), שאפילו עבודות שיש לבני ישראל קשר אליהן, אלא שהן "צרכי המקדש" שלהם, בכל זאת חל עליהם ציווי חמור של "והזר הקרב יומת" – לא רק שאין הדבר גורם לתוספת קדושה, אלא להיפך, הוא גורם לענין ההעדר של עצם מציאותם ("יומת"),

בודאי ובודאי וכל שכן כאשר מדובר על המחיצה וההפרדה שבין ישראל לעמים, שכאשר רוצים "לערב" (שלא באמצעות גיור כהלכה) "זר" אמיתי, זר באמת, אחד מן ה"עמים"^*, בתוך עם ישראל, תוך חישוב מוטעה, שאמנם יש כאן סכנה גדולה לעם ישראל, אך נעשית כאן טובה לגוי – הרי האמת היא בדיוק להפך: גם בשבילו זהו נזק עצום הוא הופך לתקלה גדולה לכולם, עד להיפך ממציאותו²⁷.

רק כאשר אין משנים את מעשיו של בורא העולם ונותן התורה,

הערות

23. ועפ"ז צ"ע מי עשו העבודות בפסח מדבר שהקריבו בי"ד ניסן בשנה השנית לצאתם ממצרים (בהעלותך ט, א ואילך) – שהרי הציווי דפרשתנו הי' לאח"ז "באחד לחדש השני גו'" (ריש פרשתנו). אבל ראה פרש"י בהעלותך שם, ז: יזרק הדם עלינו בכהנים טהורים.
24. וגם בבכור נאמר רק לקמן (קרח יח, יז) "את דמם תזרוק גו' ואת חלבם תקטיר גו'". וא"כ קודם הציווי דפ' קרח מקום לטעות שאפ"ל ע"י הלוים [אבל יש לחלק – כי בכור צריך ליתן לכהן ואינו שייך כלל לישראל].
25. וע"ד ההלכה נלמד זריקה וכו' דפסח ומעשר ממש"נ בבכור (כנ"ל בהערה הקודמת) "את דמם תזרוק גו'" – זבחים לז, א – וא"כ צ"ל ע"י כהן ("תזרוק", "תקטיר"). אבל: (א) הכתוב נאמר לאחרי פרשתנו (כבהערה הקודמת). (ב) ועיקר: דרשה הנ"ל לא הובאה בפרש"י, פשוטו של מקרא.
26. יתרו יט, ו. ובבעה"ט שם: כהנים גדולים. [אבל בפרש"י: שרים].
*. שאפילו הטובים שבהם – עליהם נאמר ועמדו זרים (ישעי' סא, ח). ולהעיר מערכין יא, ב.
27. ראה סנהדרין נח, סע"ב: אזהרה שלהן זו היא מיתתן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.