4
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
זאת "תחתיהם בשליחותם", כדי למנוע זאת מופיע מיד האזהרה "ושמרו את כהונתם, קבלת דמים וזריקה והקטרה...", כפי שהוסבר לעיל23.
והשאלה: כיצד ניתן לחשוב שעבודות אלו יכולות להתבצע גם על־ידי לווים, בעוד שרש"י מסביר בפסוק המופיע לפני־כן ש"מקבלה ואילך מצוות כהונה" (כפי שצויין לעיל בסעיף ב') איננה קשה כלל, שהרי פסוק זה (ופירוש רש"י) אמורים לגבי עולה (ובדומה לכך גם בשאר הקרבנות הכתובים בתחילת ספר ויקרא), אך אין מצויין בפסוק שגם העבודות של פסח דורות (ושל מעשר24) חייבות להיעשות רק על־ידי כהנים25.
ז. ההוראה מכך בעבודת
ה':
אם ישנו הבדל כזה בין הסוגים השונים בתוך בני ישראל עצמם (שעליהם נאמר26 באופן כללי, על כולם, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים..."), שאפילו עבודות שיש לבני ישראל קשר אליהן, אלא שהן "צרכי המקדש" שלהם, בכל זאת חל עליהם ציווי חמור של "והזר הקרב יומת" – לא רק שאין הדבר גורם לתוספת קדושה, אלא להיפך, הוא גורם לענין ההעדר של עצם מציאותם ("יומת"),
בודאי ובודאי וכל שכן כאשר מדובר על המחיצה וההפרדה שבין ישראל לעמים, שכאשר רוצים "לערב" (שלא באמצעות גיור כהלכה) "זר" אמיתי, זר באמת, אחד מן ה"עמים"*, בתוך עם ישראל, תוך חישוב מוטעה, שאמנם יש כאן סכנה גדולה לעם ישראל, אך נעשית כאן טובה לגוי – הרי האמת היא בדיוק להפך: גם בשבילו זהו נזק עצום הוא הופך לתקלה גדולה לכולם, עד להיפך ממציאותו27.
רק כאשר אין משנים את מעשיו של בורא העולם ונותן התורה,
הערות
- 23. ועפ"ז צ"ע מי עשו העבודות בפסח מדבר שהקריבו בי"ד ניסן בשנה השנית לצאתם ממצרים (בהעלותך ט, א ואילך) – שהרי הציווי דפרשתנו הי' לאח"ז "באחד לחדש השני גו'" (ריש פרשתנו). אבל ראה פרש"י בהעלותך שם, ז: יזרק הדם עלינו בכהנים טהורים.
- 24. וגם בבכור נאמר רק לקמן (קרח יח, יז) "את דמם תזרוק גו' ואת חלבם תקטיר גו'". וא"כ קודם הציווי דפ' קרח מקום לטעות שאפ"ל ע"י הלוים [אבל יש לחלק – כי בכור צריך ליתן לכהן ואינו שייך כלל לישראל].
- 25. וע"ד ההלכה נלמד זריקה וכו' דפסח ומעשר ממש"נ בבכור (כנ"ל בהערה הקודמת) "את דמם תזרוק גו'" – זבחים לז, א – וא"כ צ"ל ע"י כהן ("תזרוק", "תקטיר"). אבל: (א) הכתוב נאמר לאחרי פרשתנו (כבהערה הקודמת). (ב) ועיקר: דרשה הנ"ל לא הובאה בפרש"י, פשוטו של מקרא.
- 26. יתרו יט, ו. ובבעה"ט שם: כהנים גדולים. [אבל בפרש"י: שרים].
- *. שאפילו הטובים שבהם – עליהם נאמר ועמדו זרים (ישעי' סא, ח). ולהעיר מערכין יא, ב.
- 27. ראה סנהדרין נח, סע"ב: אזהרה שלהן זו היא מיתתן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לא בא שיחה ב מאותו ספר זבחים לז, א
- תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב זבחים לז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת ד זבחים לז, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו זבחים לז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב זבחים לז, ב
- תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב זבחים לז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג זבחים לז, ב

