276

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לדקדוקיהן – ואת זה לומדים משמיטה. אך קשה: מהו ההכרח שהנאמר "בהר סיני" לגבי שמיטה בא ללמד גם על שאר המצות (שגם דקדוקיהן מסיני), הרי מדובר כאן רק בנוגע לשמיטה?

לכן אומר רש"י – מכיוון ששמיטת קרקעות אינה כתובה במשנה תורה, יכולנו לדעת גם בלי המילים "בהר סיני" ש"פרטותי' ודקדוקי'" של שמיטה נאמרו מסיני. ממילא מתעוררת השאלה, מה באות להשמיענו התיבות "בהר סיני"? ומזה מוכח כי הדבר אותו "בא הכתוב ולמד כאן"7 אינו בנוגע לשמיטה שהיא נאמרה מסיני, כי אם, בנוגע ל"כל דבור שנדבר למשה, שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן וחזרו ונשנו בערבות מואב".

ב. פירוש רש"י – כדעת רבי עקיבא בתורת־כהנים?

כפי שלומדים את רש"י בפשטות – וכך אכן לומדים מפרשי רש"י – עולה:

א) שאלתו של רש"י היא אותה השאלה של התורת־כהנים – לשם מה אומר הפסוק לגבי שמיטה שהיא נאמרה בהר סיני. ב) בתירוצו של רש"י – לפי התורת־כהנים, ש"בהר סיני" משמיענו שכל המצות (כללותיהן ודקדוקיהן) מסיני – בא לשלול את דעת ר' ישמעאל8 אשר רק "כללות נאמרו בסיני" ואילו "פרטות באהל מועד", והוא מתאים איפוא לדעת ר' עקיבא8 אשר "כללות ופרטות נאמרו בסיני"9.

ברם, לפי זה צריך להבין:

א) מאחר ושאלתו של רש"י היא מדוע נאמר "בהר סיני" לגבי שמיטה, היה עליו להתעכב לא רק על המילים "בהר סיני", אלא להעתיק גם את המילים המוכיחות כי עיקר הקושיא היא על שמיטה, מהפסוק השני בפרשה בו מדובר אודות שמיטה (או לכל הפחות להוסיף "וגו'") – שהרי השאלה אינה על המילים "בהר סיני"

הערות

  1. 7. בכמה מפרשי רש"י (רע"ב, רא"ם, ק"א (לתו"כ), לבוש, דבק טוב, ועוד) כ' דנלמד במדה "כל דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל כו'", ואחרים (ראב"ד לתו"כ, גו"א, ט"ז, משכיל לדוד. ועוד) כ' דנלמד מהיקש או גז"ש כו' – אבל ברש"י (וכן בתו"כ) לא נזכר כלל הכתוב ד"אלה המצות גו'", כנ"ל בהערה הקודמת. ופשוט שהכוונה כמפורש ברש"י "לפי כו' למדנו כו' ובא הכתוב ולימד כאן על כל כו'" – היינו מיתור דקרא (וכמו שהאריך בנמוקי שמואל דנלמד באם אינו ענין לגופו כו'*. וראה גם מהרי"ק ורע"ב (בפי' הא') כאן).
  2. 8. חגיגה ו, סע"א ואילך. סוטה לז, ב. זבחים קטו, ב.
  3. 9. וכמ"ש ברא"ם* ומשכיל לדוד כאן. וכן מוכח במפרשי רש"י שכ' דרש"י בא לשלול אוהל מועד.
  4. . ומ"ש שם שכ"פ בגו"א – צ"ע, שהרי בגו"א שולל הפי' שכוונת רש"י היא באם אינו ענין כו'. ומפרש שנלמד בהיקש כנ"ל בפנים ההערה. ובס' הזכרון כאן: בהר סיני מיותר .. ללמדנו על דרך בנין אב שגם כל המצות כו'.
  5. . וכ"כ באוה"ת ויקרא (כרך ב') עה"פ בשם הק"א (ולכאורה הוא מדברי הרא"ם שהעתיק בק"א שם). וצ"ע במ"ש באוה"ת שם: ומבואר בילקוט שזהו מהת"כ.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. מג - שנת תשכ"ה - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ז ע' 276

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כז י'תלח זבחים קטו, סע"ב
  2. לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, ב
  3. לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
  4. לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח מאותו ספר זבחים קטו, ב
  5. לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
  6. לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
  7. לקוטי שיחות כרך יא תצוה שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, א
  8. לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, ב
  9. לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר זבחים קטו, ב
  10. לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
  11. לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ד מאותו ספר זבחים קטו, ב
  12. לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב מאותו ספר זבחים קטו, סע"ב
  13. לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
  14. לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
  15. לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
  16. לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א מאותו ספר זבחים קטו, ב
  17. תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד זבחים קטו, סע"ב ואילך
  18. תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב זבחים קטו, ב
  19. תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב זבחים קטו, ב