209
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מחזירים את הגניבה עוברים על "לא תגנובו", ו"לא תגזול".
בכך מסביר הרוגצ'ובי35 את דעת הרמב"ם36, המונה את הלאוין של "לא תגזול" ו"לא תגנוב" בכלל של "לאו שניתן לתשלומין", ולא בכלל של "לאו שניתק לעשה": אצל לאו הניתק לעשה עוברים על הלאו רק בשעת המעשה העבירה ולכן האפשרות שהתורה קבעה "עשה" שניתן באמצעותו לנתק ולתקן את הלאו, הכרח לומר בה שהתיקון חל למפרע על מעשה העבירה, אבל באיסורי הפעולה ולאחריה – זוהי "פעולה נמשכת", ולפיכך כאשר מחזירים את הגניבה והגזילה, זהו רק "לאו שניתן לתשלומין" – בהווה, מכאן והלאה אמנם לא נמשכת העבירה, אבל אין זה תיקון ללאו של העבר37.
ז. איסור גניבה – "פעולה נמשכת", ולכן ממשיך "חרון האף"
על פי זה יובן החידוש: כיוון שגניבה היא פעולה נמשכת, והאיסור של "לא תגנובו" נמשכת כל עוד לא היו "תשלומין", הרי גם כאשר החרם של עיר הנדחת כבר איננו – עדיין נמשכת אצל ה"גנבי" הרשעות של פעולת הגניבה38.
וכיוון שרשעות היא פעולה נמשכת של גניבת החרם מעיר הנדחת, פעולה הקשורה בעבודה זרה, "כל זמן שהרשעים בעולם", הם עדיין לא חזרו בתשובה על גניבת עבודה זרה זו, הרי גם "חרון האף" של עבודה זרה נמשך בעולם.
ח. כך יובנו גם דברי הברייתא: רשע – העדר חזרה בתשובה הדברים הנ"ל מסבירים גם את
הערות
- 35. צפע"נ הל' תרומות (בהשמטות) נב, ג. השלמה ע' 63. הובא במפענ"צ פ"ה סל"ד. פי"ג ס"ד. וש"נ.
- 36. הל' סנה' פי"ח ה"ב.
- 37. וצע"ק איך מתאים ביאורו עם מ"ש הרמב"ם ריש הל' גזלה ואבידה*: אין לוקין על לאו זה (דגזילה) שהרי הכתוב נתקו לעשה .. זו מ"ע ואפילו שרף הגזילה אינו לוקה שה"ה חייב לשלם דמי' וכל לאו שניתק לתשלומין אין לוקין עליו", (וכ"ה מסהמ"צ מל"ת רמה**). וראה שקו"ט באחרונים בדעת הרמב"ם באנציקלופדיה תלמודית ערך גזל. וש"נ. ואכ"מ.
- 38. בצפע"נ שם משמע (ובפרט ממ"ש במהד"ת עד, ד הובא במפענ"צ פ"ה סל"ג) דזה דהוי פעולה נמשכת הוא בנדון שהגזילה והגניבה הוי בעין. אבל י"ל שזה רק לגבי החפצא הנגזל כו' דגוזלו בכל שעה, אבל לגבי הגברא שעובר על איסור גזילה וגניבה הוא דבר הנמשך גם אם לא הוי בעין, כ"ז שלא שילם. **) בסהמ"צ שלפנינו: ואפילו בטל את העשה אינו לוקה לפי שהוא לאו ניתק לעשה לתשלומין, אבל בכת"י הערבי הוא: "לאו שניתק לתשלומין" – ראה ספהמ"צ הוצאת העליר וקאפאח.
- . וזה שבהל' סנהדרין לא חילק הרמב"ם בלאו דלא תגזול אם הוי בעין או לא – י"ל שסמך על מ"ש בהל' גזלה ואבידה שלפנ"ז (ראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ו). וזה שגם בפיה"מ מכות פ"ג מ"א כ' בחלק השני "לאו שניתק לתשלומין אין לוקין עליו .. לא תגנוב .. ולא תגזול" ולא חילק בזה אם הוי בעין כו', הרי מסיים "שמי שעובר על לאו זה הוא חייב בתשלומי ממון".
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ח:ב׳ - הטקסט מספריא
כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין כגון לא תנאף לא תעשה מלאכה בשבת אין לוקין עליו וכל לאו שניתן לתשלומין כגון לא תגזול ולא תגנוב אין לוקין עליו וכל לאו שניתק לעשה כגון לא תקח האם על הבנים לא תכלה פאת שדך אין לוקין עליו אלא אם לא קיים עשה שבהן ועל לאו שבכללות אין לוקין עליו ושאר כל הלאוין שבתורה לוקין עליהן.
משנה מכות ג׳:א׳ - הטקסט מספריא
ואלו הן הלוקין. הבא על אחותו. ועל אחות אביו. ועל אחות אמו. ועל אחות אשתו. ועל אשת אחיו. ועל אשת אחי אביו. ועל הנדה. אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לנתין ולממזר. אלמנה וגרושה. חייבין עליה משום שני שמות. גרושה וחלוצה. אינו חייב אלא משם אחד בלבד:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.