38
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ו. הנשיא מעורר בעם את התחושה של חומרת החטא
בפרשה הקודמת נאמר: "אם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו". הכוונה היא לכך שהסנהדרין "טעו להורות באחת מכל כריתות שבתורה שהוא מותר" ו"עשו צבור על פיהם"*, ולמרות זאת נאמר בהמשך "חטאת הקהל הוא".
מובן מאליו, שכאשר יהודי מביא קרבן חטאת, יש לו (וצריך להיות לו28) רגש של חרטה ותשובה. וכך בעניננו, כיון שמודגש "חטאת הקהל הוא", יש לומר, שרגש החרטה והתשובה קיים אצל כל הקהל. ולכאורה: כיצד ייתכן שכל אנשי הקהל יתחרטו ויחזרו בתשובה על "חטא" שאין הם אשמים בו, אפילו בשוגג? הרי הם עשו את הנדרש מהם על פי תורה – להישמע לסנהדרין!
ועל כך מפרש רש"י, שלכן נאמר "אשר נשיא יחטא": רש"י אינו צריך לפרט את המשמעות המובנת מאליה "אם29 נשיא יחטא"30, אלא רק את חידושו, שכיון שהתורה מצייינת זאת בביטוי "אשר", המצביע על המשך לנאמר לפני כן, לומדים מכך ש"פשוטו" כאן הוא "לפי אגדה" – שזהו גם מלשון "אשרי": כאשר נשיא נכשל בחטאת בשוגג, אין רצונו רק לקיים את ציווי התורה והוא "מביא חטאת על שגגתו", אלא הוא חש גם בפגם ובחומרה של החטא עצמו, ולכן לא זו בלבד שהוא מביא את הקרבן בפועל31, אלא הוא גם "נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל־וחומר שמתחרט32 על זדונותיו", ולפיכך "אשרי הדור" – הוא מעורר על ידי כך באופן ישיר את אנשי דורו על חומרת החטא, ועד כמה יש להזהר שלא להיכשל בחטא בשוגג.
וזהו ההמשך של "אשר נשיא יחטא" לנאמר לפני כן "חטאת הקהל": כיון שהנשיא חש היטב אפילו בחומרה של חטא בשוגג, מובן, שגם כאשר הקהל כולו חטא, למרות שעשה זאת שלא באשמתו, מעורר הנשיא אצל הקהל כולו את הרגש המתבטא אצל מביאי החטאת – חרטה ותשובה.
ז. הכהן המשיח – תיקון החטא, נשיא – הימנעות מחטא
לפי האמור לעיל מובן מדוע לגבי
הערות
- *. ד, יג וברש"י.
- 28. ראה תרגום דבראשית ד, ז (הוזכר בפרש"י שם).
- 29. כפרש"י לפנ"ז (ויחי מח, ו. ראה מפרשי רש"י שם. והרא"ם ראה יא, כז סותר עצמו לפירושו בויחי שם). וראה מלבי"ם כאן.
- 30. וכ"ה בת"א כאן. אבל בתיב"ע "בזימנא כו'" כברמב"ן.
- 31. וי"ל דזה שבמפרשים הנ"ל (הערה 12) פירשו בתו"כ וגמ' שלמדין ממנו, כיון שמפורש שם רק הבפועל "הנשיא שלו מביא חטאת (קרבן) על שגגתו".
- 32. כ"ה ברוב הדפוסים ובכמה כת"י רש"י. אבל בדפוס ראשון, שני וכמה כת"י "ק"ו על זדונותיו". וראה הלשון בדרז"ל הנ"ל. ובבחיי: אם הנשיא שלו מביא חטאת על שגגתו צריך לאמר מה מביא על זדונו.
רש"י על בראשית ד׳:ז׳ - הטקסט מספריא
הלא אם תיטיב. כְּתַרְגּוּמוֹ פֵּרוּשׁוֹ:
לפתח חטאת רובץ. לְפֶתַח קִבְרְךָ חֶטְאֲךָ שָׁמוּר:
ואליך תשוקתו. שֶׁל חַטָּאת הוּא יֵצֶר הָרָע, תָּמִיד שׁוֹקֵק וּמִתְאַוֶּה לְהַכְשִׁילְךָ:
ואתה תמשל בו. אִם תִּרְצֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו:
הלא אם תטיב IF THOU MENDEST — Its meaning is as the Targum gives it: “if thou wilt improve thy doings, thou shalt be forgiven”.
לפתח חטאת רובץ SIN CROUCHETH AT THE ENTRANCE — Right up to the door of your grave (until your death) your sin will be preserved.
ואליך תשוקתו AND UNTO THEE IS ITS LONGING — The longing of sin; it refers to the evil inclination. This is continually longing and desiring to make you sin.
ואתה תמשול בו NEVERTHELESS THOU MAYEST RULE OVER IT — If you desire to, you can gain the victory over it (Kiddushin 30b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.