ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ג

16

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הפירוש למשלי מובן, לפי רש"י, רק על־פי הפסוק שבספר שופטים.

ה) בהוכחות המובאות על־ידו עצמן, מביא רש"י תחילה את הפסוק "מיץ אפים", המופיע במשלי, ולא את הפסוק "כי אפס המץ" המופיע לפני כן¹⁰ – בספר ישעיהו?

ו) בפסוק המצוטט ממשלי כתובה המילה "מיץ" פעמיים לפני הביטוי "מיץ אפים", המצוטט על־ידי רש"י – "מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם"¹¹ – ורש"י מצטט דוקא את הפעם השלישית של המילה "מיץ"?

ב. רש"י מסביר: "ונמצה" – על־ידי פעולת האדם

ההסבר לכל זה הוא: רש"י אינו מתכוון לבאר את המילה "ונמצה" בלבד, אלא להשיב על שאלה המתעוררת בפסוק זה:

"ונמצה" הוא פועל בלשון נפעל, המצביע על פעולה הנעשית כמאליה¹², הדם נסחט כאילו מעצמו על קיר המזבח¹³, על־ידי "והקטיר המזבחה", או על־ידי המליקה וכדומה – ואין מובן¹⁴:

ידוע לפני כן¹⁵, שבקרבן עולה מן הבהמה קיימות העבודות של שחיטה, זריקת הדם על המזבח והקטרה, והשאלה היא מדוע אין מוצאים בעולת העוף עבודה הדומה לעבודת זריקת הדם על המזבח, בעוד אשר מוצאים בה את עבודות השחיטה וההקטרה¹⁶ (אם כי במקום שחיטה, יש בעולת העוף מליקה)?

לפיכך, לאחר הוכחת משמעות המילה "ונמצה", מתכוון רש"י לתרץ שאלה זו, ומסביר שהפעולה ה"נפעלת" של "ונמצה" נעשית על־ידי עבודה ופעולה מיוחדת של האדם – "כובש (בית השחיטה על קיר המזבח והדם מתמצה ויורד)"¹⁷, בדומה לעבודת זריקת הדם¹⁸ על המזבח¹⁹.

הערות

10.
11. ויתירה מזו – "מיץ אפים" נלמד ענינו מן "מיץ חלב ומיץ אף" שבכתוב שם (ראה פרש"י "כי כאשר תצא חמאה כו'").
12. היינו לא ע"י פעולה מיוחדת למצות הדם, כ"א תוצאה מפעולה אחרת כדלקמן בפנים.
13. להעיר מזבחים (סד, ב) בחטאת העוף מי כתיב ימצה ימצה כתיב דממילא משמע, ראה פרש"י שם. וראה פרש"י פרשתנו ח, ט.
14. כי אף שי"ל שבכאו"א יש דינים משלו (וע"ד מליקה במקום שחיטה) מסתבר שהעבודות העיקריות הם דומות זל"ז (משא"כ שחיטה שכשרה בזר – פרש"י לעיל א, ה).
15. א, ה ואילך.
16. בנוגע לקבלה (והולכה) – ראה פרש"י (שם, ה) – י"ל, שס"ל לרש"י, שע"פ פשש"מ היא רק הכנה וחלק מענין הזריקה. וכ"מ ממפרשים דלקמן הערה 18.
17. להעיר מהגירסא שבדפוס שני "ונמצה דמו, לשון מיץ כובש כו'" ואינו מביא הכתובים. וכ"ה ברא"ם.
18. בפרש"י פרשתנו (ה, ט) "בעולה לא הטעין אלא מצוי ובחטאת הזאה ומצוי אוחז בעורף כו'". אבל אין הכוונה שבעולה אין כלל הענין של זריקת הדם, כ"א שבחטאת הוצרכו להיות ב' פעולות. אבל גם מצוי דעולה תוכנו ענין הזריקה. וכדמוכח מפרש"י זה גופא דמשוה הזאה ומצוי זל"ז. ובפרש"י מעילה (ט, א במשנה ד"ה מיצה) "דמיצוי עולת העוף במקום זריקה דבהמה והזאה בחטאת העוף כו'". וראה דעת זקנים בעה"ת, חזקוני ופענח רזא – עה"פ. ועוד.
19. ועפ"ז יומתק מה שפירושו על "ומלק והקטיר ונמצה" כתב לאחר פירושו על "ונמצה דמו" – כי דוקא לאחר פירושו כאן שזהו ענין הזריקה, מקשה לאח"ז "אפשר לומר כן מאחר שהוא מקטיר הוא מוצה", שהרי למדנו שההקטרה היא לאחר הזריקה. ראה רמב"ן ורא"ם כאן. וראה פנ"י עה"פ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.