499

... במש"כ עיד שיעור דאצבעים בתפילין בלי התיתורא -- עיין שו"ע אדה"ז סל"ב סע' סג: הבתים כו' אבל עור התיתורא כו' שהבתים כו' צ"ל אצבעים כו'. פרמ"ג א"א סקנ"ו (והקשה עליו באות חיים סקי"ט). רא"ש הובא בטור: יקח דפוס כו' אצבעים (כהערת האות חיים שם סוס"ק כ'). שו"ת בית

שערים חאו"ח סכ"ח (ואינו תח"י). (ממכתב כזו אלול תשי"ז)

... בענין חציצת אויר שבין התש"ר והראש * שי"ל שלא הקפידה התורה בזה דהוי דרך הנחה כו' וא"כ עכ"פ יש למעט בחציצה זו כמה שאפשר - לפענ"ד לא נ"ל, כי אדרבה -- הקפידה תורה שתהי' תחתיתה של תש"ר שטוחה (ועי' מנחות ל"ה ע"א ובהקדמת פיה"מ להרמב"ם מיהושע וע"ע כוי) וא"כ אדרבה צ"ל ההנחה באופן שרק מיעוטו נוגע, ולולי כובד התש"ר שממעך את עור הראש -- נגיעת שטח ישר בשטח כדורי -- הוא רק

בנקודה אחת. (ממכתב י"א ניסן תשט"ח

6-9

... ות"ח על ההערה-הארה מס' אלה המצות מהר"מ חאגיז מצוה שע"ח בנוגע למצות תפלין ואין הס' תחיי עתה.

וע"פ כתבו דכת"ר הל' דהנ"ל -- קדמו הסמ"ג בספרו (מ"ע ג') ובדברים זהים כמעט (ואולי העתיק משם) ובאריכות, והעיקר -- במעשה רב. ועייג'כ ס' החינוך מצוה תכ"א דברים נמרצים.

תיח גם על ההערה ממדרש שוח"ט בתחלתו: אר"א כו' קיימו מצות תפלין כו -

ונהוג אצל כו"כ מאנ"ש שי' לומר (לחזור) בסעודת בר מצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל.

זיץ* ראיתי בס' אהמ"צ בפנים, ונראה ברור שבהתחלתו שם: אמרו כי בשעת כו' -- כוונתו להסמ"ג. (ממכתב ייב אדיר תשל"ח)

₪ שורות אלו הוסיף בכי*ק בסיום המכתב. המו"ל. 9