ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה א

382

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לתאר את אופן עמידתה ברקיע – ככל הפרטים שהגמרא מזכירה בעת בדיקת העדים¹³, וכן השרצים – שלא ידעו את מראה כולם¹⁴.

ואילו ענין מחצית השקל¹⁵ אינו כרוך בשום קושי כדי לדעת מהי משמעותו¹⁶, וכבר מוצאים זאת אצל אליעזר עבד אברהם¹⁷, ודי היה אם הקדוש־ברוך־הוא היה מצווה שיתנו מחצית השקל. ומדוע גם כאן הראה לו הקדוש־ברוך־הוא "מטבע של אש"?

בעלי ה"תוספות" מסבירים ב"מנחות"¹⁸, מדוע אין הגמרא מונה שם בין הענינים שבהם נתקשה משה (מנורה, קידוש החודש ושרצים), את מחצית השקל: "דלא שייך התם נתקשה, אלא משום דלא הוה ידע¹⁹ בשום ענין אם לא היה מראהו" (=שבענין מחצית השקל לא שייך לומר שמה התקשה, אלא כלל לא היה יודע מהי הכוונה אם ה' לא היה מראה לו). ולכאורה, אין זה מובן כלל: מדוע לא היה משה יודע מהו שיעור מחצית השקל²⁰? ואף אם הוא לא ידע, היה הקדוש־ברוך־הוא יכול לפרט לו בדיבור כמה צריך להיות²¹ שיעורו ומשקלו²²?

יתר־על־כן: אף אם נניח שאת השיעור המדוייק של מחצית השקל ניתן לדעת רק באמצעות דוגמא מוחשית – מדוע צריכה היתה להיות "מטבע של אש"? אדרבה – היה מדוייק יותר

הערות

13. בפרש"י מנחות שם ד"ה ראש חודש: בשעת מולד לבנה אינה נראית כ"א מעט ואינה ניכרת כדאמרינן בר"ה כזה ראיתם אם כזה ראיתם.
14. בפרש"י שם: שרצים, לא הי' מכיר איזה טמא ואיזה טהור. הלכות שחיטה, לא הי' מבין מהיכן היא מוגרמת.
15. להעיר מרע"מ בזח"ב (קנז, סע"ב): ומכלא לא אתקשי לך למעבד אלא תלת מלין דרשימין באתוון דשמך מנורה שקלים החודש.
16. ראה דברי דוד (להט"ז) בפרש"י: דשם לא מנו אלא דברים שנתקשה משה להבינם כי יש הרבה פרטים בהם כו' אבל כאן לא הי' קושי במטבע של מחצית השקל.
17. ח"ש כד, כב ובפרש"י.
18. שם ד"ה שלשה.
19. ובשטמ"ק שם: ס"א איזה מטבע יביאו אם לא כו'.
20. וצ"ע בזית רענן שם (שלאחרי שמקשה "בשלמא מנורה לא הי' לו להבין אם לא הי' מראה לו אבל הכא מה הוצרך להראות לו הול"ל שיתנו מחצית השקל", מוסיף): והתוס' במנחות כתבו כיוצא בזה. ואולי צ"ל: והתוס' בחולין (הובא לקמן בפנים. וראה לקמן הערה 29).
21. ועד"ז יש להקשות בתי' (הא') שבגו"א בפרשתנו. וע"פ המבואר לקמן בפנים יש לבאר גם פירושו.
22. ראה משכיל לדוד בפרש"י, שהקשה על פי' התוס' (ולפי פירושו: למאן דדריש דהראהו מטבע של אש .. נתקשה כמו אינך דה"נ יש קושי בדקדוק המשקל). וי"ל כוונת התוס' (ובפרט ע"פ גירסת השטמ"ק) דכל מטבע הוא לא רק שיעור ומשקל, כ"א יש לו גם צורה וציור מסוים, וזה קשה להודיע כ"א הוצרך להראותו. ובפרט אם נאמר שעדיין לא הי' מטבע כזו* (ובפרש"י ח"ש שם היינו רק משקל. וכמובן דוחק הוא) (ולהעיר מרמב"ן פרשתנו ריש פסוק יג). אבל עדיין אינו מובן כי אין לומר שזה קשה להבין יותר מצורת המנורה והחודש כו' עד "דלא שייך התם נתקשה אלא משום דלא הוה ידע בשום ענין".
. ראה חלקי אבנים (להרב דוד לידא פירדא, שנת תג"ן. ניו יארק תשל"ג) בפרש"י, צפע"נ הל' שקלים נסמן לקמן הערה 56 ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.