309
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ד
תרומה
א. "ועשו לי מקדש"
באותו פסוק שבו נמסר הציווי על בנית המשכן והמקדש – "ועשו לי מקדש"1 – נאמר מיד, שתכלית הבניה הזאת היא: "ושכנתי בתוכם", השראת השכינה במשכן ובמקדש.
אחת העבודות העיקריות בבית המקדש היתה עבודת הקרבנות2, כדברי הרמב"ם3, שמטרת מצות בנית המקדש היא "לעבודה בו יהיה ההקרבה4 והבערת האש תמיד"5. מכך מובן, שהכלים העיקריים במקדש היו המזבח החיצון, שעליו הקריבו את הקרבנות (אשר
* ד אודותיו מדובר בסוף פרשתנו6), והמזבח הפנימי7 (אשר אודותיו נמסר הציווי בסוף פרשת תצוה8).
על הפסוק "ועשו לי מקדש..." אומרים חז"ל9: "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם – בתוך כל אחד ואחד מישראל", שכל יהודי צריך להיות מקדש, ומובן שעליו לגרום שבאמצעות עבודתו תשרה שכינה ב"מקדש" שבתוכו.
אחד מן המקומות שבהם מדברים חז"ל על שני המזבחות ועל הקשר שלהם למשכן ולמקדש שבכל יהודי, הוא בסוף מסכת חגיגה.
ב. המזבחות אינם נטמאים
במשנה האחרונה שבמסכת חגיגה נאמר: "כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה (לאחר כל רגל היו צריכים לטבול את כלי המקדש כי הם נטמאו על ידי נגיעת עמי הארץ10) חוץ ממזבח
הערות
- 1. פרשתנו כה, ח. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע כ'. רמב"ם ריש הל' ביהב"ח.
- 2. ראה ד"ה באתי לגני ה'שי"ת רפ"ב ורפ"ג. וראה רמב"ן (דרשת תורת ה' תמימה – כתבי הרמב"ן ח"א ע' קס"ג): ולא שרתה שכינה במשכן אלא ע"י קרבנות .. ובבית המקדש נמי ע"י קרבן נבחר, עיי"ש. וראה לקו"ש חי"א ע' 125 ואילך. ובהנסמן שם הערה 63.
- 3. סהמ"צ שם. ובשורש יב. הל' ביהב"ח שם.
- 4. ולכן לדעת הרמב"ם מצות בנין ביהמ"ק כוללת גם עשיית כלי המקדש המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש (סהמ"צ שם. ובשורש יב שם) – נתבאר כהנ"ל בלקו"ש שם ע' 116 ואילך.
- 5. וגם מה שממשיך "ואליו תהי' ההליכה והעלי' לרגל" (סהמ"צ שם) – "וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה" (הל' ביהב"ח שם). הרי גם זה שייך לקרבנות – עולת ראי', שלמי חגיגה כו' (ראה רמב"ם ריש הל' חגיגה. ובפ"ב ה"ד שם).
- *. וסיום מס' חגיגה. וראה לקמן סעיף יג ולקמן ס"ע 464 ואילך.
- 6. כז, א ואילך.
- 7. ראה ד"ה באתי לגני שם רפ"ג: "דלהיות שעיקר העבודה במשכן ומקדש .. שזהו ענין עבודת הקרבנות ובפרט מעשה הקטורת" (שהם על מזבח הזהב). וש"נ.
- 8. ל, א ואילך. וראה צרור המור ובמפרשי התורה שם.
- 9. ר"ח (שער האהבה פ"ו ד"ה ושני פסוקים). של"ה (ש' האותיות אות ל'. ועוד). ובכ"מ. נסמן בלקו"ש שם ע' 109 הערה 10.
- 10. ראה פרש"י במשנה שם כו, א (ד"ה מעבירין).
ספר המצוות, מצוות עשה כ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.