235

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפי הגמרא תוספת שבת היא מצות עשה בלבד. כלומר, אם אדם עושה מלאכה בזמן התוספת, (לאחר קבלתו על עצמו, או לא – לפי שתי האפשרויות שלעיל) הוא עובר על מצות עשה בלבד32 – המצוה של "תשבתו", "שבתכם" – "כל מקום שנאמר שבות מוסיפין...",

ואילו לפי המכילתא, שהשבת עצמה מתפשטת מלפניה ומאחריה, יוצא, שאיסור המלאכה בזמן התוספת קשור ללאו של "לא תעשה כל מלאכה" שחל* עקב קדושת השבת33.

ז. בגמרא – התוספת היא מצד "גברא" בלבד

לפי האמור לעיל, ש"לא מפשינן פלוגתא", צריך היה, לכאורה, לומר, שגם בגמרא סוברים כבמכילתא שהשבת עצמה טורפת מלפניה ומאחריה, והגמרא רק מוסיפה פרט נוסף, שבשבת קיימת חובה על האדם גם לקבל על עצמו הוספה מחול על הקודש.

אמנם הסבר זה דחוק, כי אם זהו פרט בהלכות השבת עצמה, שהשבת עצמה "טורפת" – מה מוסיף ה"גברא"*? אך בכל זאת ניתן היה להסביר, שזה בדומה למה שמוצאים בשבת עצמה שהיא "מקדשא וקיימא", אך בכל זאת יש מצוה "זכור את יום השבת לקדשו", וכך בעניננו: תוספת־

הערות

  1. 32. כן מוכח בפשטות ע"פ הברייתא דיומא. שלמדין מתשבתו שבתכם. וראה רי"פ פערלא שם. וצע"ק מה שברי"ף ורא"ש שם ובשו"ע אדה"ז ר"ס תרח הביאו בהמשך להברייתא "יכול יהא ענוש כרת על התוספות כו' ת"ל בעצם", ולא הביאו גם "יכול כו' יהא מוזהר על תוספת מלאכה כו'". ואולי כי לאחר שלמדין שאינו ענוש כרת מהלשון "בעצם היום הזה" (אמור כג, כט־ל) אי"צ לשלול גם אזהרה כי גם בזה נאמר (שם, כח) "לא תעשו בעצם היום הזה" (וראה שו"ע אדה"ז שם ס"ד "אם לא הי' הכתוב מזהיר").
  2. *. וענין בפ"ע – היש עונש ואזהרה* בתוס' שבת וכו'. וראה מכילתא עה"פ (כ, יו"ד). ולהעיר מתו"י יומא פא, א ד"ה חד, ואכ"מ.
  3. 33. להעיר שמצינו עד"ז גם ע"י קבלת האדם – ראה קו"א (סרס"א סק"ג) דישנו קבלת עיצומו של יום (ולא תוספת). ואז אסור אף בשבותים (משא"כ בין השמשות, או כשקיבל תוס' שבת, עיי"ש). וראה צפע"נ הל' שביתת עשור שם. וראה לקו"ש שם ע' 58.
  4. *. כי אין לומר שהגמרא בא ללמד שיש מצוה על האדם להוסיף מחול על הקודש – נוסף על הזמן שהשבת טורף מצ"ע ונתקדש בלעדו (ולהעיר מקו"א שבהערה 23), כמו שמוכרח לומר ד"הקודש" כולל גם ביהש"מ – כי כל הכתוב מדבר בהוספה על העיקר, ולא בהוספה על התוספת.
  5. . אין הכוונה האם יש בו איסור ל"ת ועונש (שהרי ע"פ ההסברה שבפנים לדעת המכילתא, פשוט שישנו) כ"א (כפירושו בש"ס בכיו"ב) האם מפורשים הם בתורה.

מצוטט ב־6 עמודים

שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 3
  1. אורח חיים חלק ב ‹ הלכות שבת ‹ רסא זמן הדלקת נרות לשבת ובו ז' סעיפים: ‹ ד לקו"ש חט"ז ע' 235
  2. אורח חיים חלק ב ‹ הלכות שבת ‹ רסז דין התפלה בערב שבת ובו ו' סעיפים: ‹ ג לקו"ש חט"ז ע' 235
  3. אורח חיים חלק ד ‹ הלכות יום הכיפורים: ‹ תרח סדר סעודה המפסקת ובו י' סעיפים: ‹ א לקו"ש חט"ז ע' 235
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 3
  1. הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) ‹ רסא זמן הדלקת נרות לשבת לקוטי שיחות חט"ז ע' 235
  2. הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ‹ רסז דין התפלה בערב שבת לקוטי שיחות חט"ז ע' 235
  3. הלכות תשרי ‹ הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) ‹ תרח סדר סעודה המפסקת לקוטי שיחות חט"ז ע' 235

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ מאותו ספר יומא פא, ב
  2. לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ מאותו ספר יומא פא, ב
  3. לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג מאותו ספר יומא פא, סע"א
  4. לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר יומא פא, ב
  5. לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז מאותו ספר יומא פא, ב
  6. לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ג מאותו ספר יומא פא, ב
  7. לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד מאותו ספר יומא פא, ב
  8. לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח מאותו ספר יומא פא, ב
  9. לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י מאותו ספר יומא פא, ב
  10. לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב מאותו ספר יומא פא, ב
  11. תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד יומא פא, ב
  12. תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת יומא פא, א
  13. שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות רג דין ברכת פירות הארץ ה יומא פא, ב
  14. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסא זמן הדלקת נרות לשבת ד יומא פא, ב
  15. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסא זמן הדלקת נרות לשבת יומא פא, א
  16. תורת מנחם ר"ד ליל ב' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תש"ל יומא פא, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרח סדר סעודה המפסקת יומא פא, א