163

אותו ענין שאומר רש"י בפירושו השני, ש"בוקר" הוא זמן ש"יש שהות להכינו", ומכך מובן מאליו, שנתינת הבשר בערב היא תוצאה של "לא בפנים מאירות יתננה לכם", שזהו זמן שאין "שהות להכינו" –

וכיון שגם הבדל זה בין הבשר והלחם – נתינתם בשעת טורח או לא – כבר נכלל בפירוש רש"י הראשון, הרי הדרא קושיא לדוכתא: מדוע צריך רש"י לחזור על־כך? ויותר מכך: הוא אך פותח את פירושו השני בלשון שאלה "ומה ראה להוריד לחם בבוקר ובשר בערב": גם אם יש הכרח לחזור על פירוש זה שנית, בכל זאת אין זה מתאים לשאול "ומה ראה..." לאחר שזה עתה הוא הסביר זאת בפסוק הקודם?

ג. השאלות על השינויים בין הפירושים, שהיו צריכים להיות להיפך

בין שני פירושי רש"י אלו ישנם כמה וכמה שינויים והבדלים בדיוק הניסוח, והשאלה הכללית היא: מהי הסיבה לשינויים ולדיוקים אלו? יותר מכך: במבט ראשון מחייב ההגיון, שבחלק מהם צריך היה להיות דוקא ההיפך?

א) כיון שרש"י מפרש בפעם הראשונה שמתן הלחם ב"פנים מאירות" התבטא בנתינתו "בבוקר שיש שהות להכינו: – צריך היה לומר שם גם בקשר לבשר, שנתינתו "לא בפנים מאירות" התבטאה בנתינתו בערב "בשעת טורח". ומדוע אומר רש"י ענין זה רק בפירוש השני?

ב) הסדר הפשוט הוא, שתחילה מספרים ענין עם כל הפרטים הדרושים, ובחזרה עליו מסתפקים בקיצור הענין. ואילו בעניננו, לגבי ההסבר על "לחם שאלו כהוגן" ו"בשר שאלו שלא כהוגן", רואים בפירוש רש"י סדר הפוך:

בפירוש הראשון הוא אומר בקיצור, "הלחם ששאלתם לצורך... ובשר שלא כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה". ואילו בפירוש השני רש"י מפרט ומסביר: שהלחם שאלו כהוגן שאי אפשר לו לאדם בלא לחם¹³... בשר שאלו שלא כהוגן שהרבה בהמות היו להם ועוד שהיה אפשר להם בלא בשר.

ג) בפירוש הראשון מסביר רש"י תחילה אודות הבשר ואחר־כך אודות הלחם, בהתאם לסדר בפסוק "ערב וידעתם... ובוקר וראיתם...". ואילו בפירוש השני הוא הופך את הסדר "ומה ראה להוריד לחם בבוקר (ואחר־כך) ובשר בערב", וכך גם בהמשך "לפי שהלחם שאלו כהוגן... (ואחר־כך) אבל בשר..."¹⁴. וקשה ביותר: זהו ההיפך מן הסדר בפסוק זה עצמו: בתת ה' לכם בערב בשר לאכול (ואחר־כך) ולחם בבוקר לשבוע...

ד. השאלות על השינויים בלשון רש"י

בנוסף לכך שבפירוש השני מרחיב