16

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שהיו בארץ ישראל37, וה"ירידה" למצרים ושליטת הטבע הושלמה, רק אז התאפשרה גזירת "היאורה תשליכוהו".

ו. משה רבינו – רעיא מהימנא

מהותו של משה היא מושיען של ישראל, הוא ה"רעיא מהימנא" (רועה נאמן) המביא לידי כך שהאמונה תשפיע על מעשי ישראל בפועל. גם במקום שאין בו ראיית אלקות, ואפילו לא בהבנה ובהכרה38, הוא הביא לכך ש"תאיר אצל ישראל האמונה בה', ובאמצעות זאת יוכלו לעמוד בפני גזירת פרעה.

ולמרות שכח האמונה היה קיים אצלם לפני־כן, כיוון שהם "בטבעם" "מאמינים בני מאמינים"39, אך אמונה רגילה, באופן של "מקיף", איננה מספקת לשם כך40. כדי שהאמונה תשפיע על חייו והתנהגותו של האדם, היא צריכה להיות באופן של "ורעה אמונה"41, להחדירה לפנימיות. דבר זה

הערות

  1. 37. ראה שמו"ר שם: כ"ז שהי' אחד מהם קיים מאותן שירדו למצרים כו' (וברשב"ם (וספורנו) עה"פ: (כל) שבעים נפש). – וצ"ע שהרי הייתה שרח בת אשר* (סדר עולם פ"ט. וראה סוטה יג, א. מכילתא בשלח יג, יט. פרש"י פינחס כו, מו. ועוד). ואולי קטנה ביותר** הייתה באותה שעה***. ובמדרש לקח טוב פינחס (כו, יב): שאול בן הכנענית הוא זמרי .. ואל תתמה שהרי שאול בן הכנענית הי' מיורדי מצרים וחי' עד סוף מ' שנה של מדבר, והא כתיב וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא, תשובתך שהרי סרח בת אשר היתה מיורדי מצריםוהיתהוהיאנחשבתבערבותיריחוואיןלמדין מן הכללות כו' [ועד"ז הוא לקמן שם, מו. ושם: אין שנים או שלשה מן החשבון. וראה שוה"ג הא']. ועכצ"ל דמדרשות חלוקות הן. והרשב"ם והספורנו – הם אליבא דשמו"ר, או (ויותר נכון) ע"ד הפשט. ומה שהזכיר שרח בפ' פנחס – ראה רמב"ן שם. ולהמדובר בפנים יותר נ"ל לומר דקאי לכל מדרז"ל הנ"ל – דלשלול האפשריות דגזירת "היאורה השפעה על תשליכוהו" מרובו ככולו דבנ"י אז – צ"ל השפעה על כו"כ מהחשובים שביניהם, ואין מספיקה זכירה של מתי מספר. וק"ל.
  2. 38. להעיר ממרז"ל שמצרים מלאה גילולים (שמו"ר ופרש"י עה"פ וארא ט, כט. מכילתא תנחומא ופרש"י עה"פ בא יב, א).
  3. 39. שבת צז, א (בשייכות לבנ"י בהיותם במצרים). וראה פרש"י עה"ת שמות ד, ב.
  4. 40. עד שיכול להיות גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרייא (ברכות סג, א כגירסת הע"י).
  5. 41. תהלים לז, ג. תו"א בהוספות ד"ה כי תשא. לקו"ת ואתחנן ד"ה וידעת (הא') וביאוריו. ועיי"ש ד"ה להבין בתוס' ביאור פ"ג.
  6. . כן יש להעיר מעוד יורדי מצרים שהיו בחיים בעת התחלת השעבוד: (א) שאול בן הכנענית – הוא זמרי (סנהדרין פב, ב. תיב"ע ויגש מו, י. וארא ו, טו) כדלקמן בפנים ההערה. (ב) קהת שהי' חי בעת לידת משה (סדר הדורות ב"א שסח־ט). ובתיב"ע וארא (שם, יח) ד"חמא ית פינחס" (וראה פי' יונתן שם, טז. סדר הדורות שם). (ג) חצרון – שהוא יפונה (סוטה יא, סע"ב) אבי כלב, וכלב הי' בן מ' שנה בעת שילוח המרגלים (יהושע יד, ז), נמצא שחצרון (אביו) הי' בחיים (מ' שנה קודם שילוח המרגלים, ועאכו"כ) בעת התחלת השעבוד. (ד) לדעת תיב"ע (וארא שם, טז) לוי "חמי ית משה כו'" (ובפי' יונתן שם תמה ע"ז). ולהעיר לכהנ"ל מב"ב קכא, ב.
  7. . עד"ז יש לתרץ בנוגע לקהת וחצרון שהיו בערך בני ב' שנים בעת הירידה למצרים (ראה סדר הדורות ב"א רלה, רלט).
  8. . אבל ראה תיב"ע (ויגש מו, יז) דהיא "בשרה ליעקב דיוסף קיים" ובסדר הדורות (ב"א ריז) דסרח היתה בת ג' שנים קודם לידת בני אשר (ימנה ישוה ישוי ובריעה. ובריעה ילד ב' בנים קודם הירידה למצרים – ויגש שם).

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם 3
  1. לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ז ע' 16
  2. נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט לקו"ש חט"ז ע' 16
  3. עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ז ע' 16

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.