1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
שמות
א. פרש"י: "ויקם מלך חדש"
מן הפסוק1 "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" מצטט רש"י את המילים "ויקם מלך חדש", ואומר "רב ושמואל. חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו".
פירוש רש"י זה מבוסס על הגמרא2, ושם מוסבר ההכרח והיתרון של כל אחד משני הפירושים: "מאן דאמר חדש ממש, דכתיב חדש, ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, דלא כתיב וימת וימלוך". למרות שרש"י מפרש רק את פשוטו של מקרא, הוא מביא את שני הפירושים, כי ההכרח לכל אחד מהם בולט בפשט. בכך מובן מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המילים "ויקם מלך"3, על־אף שהוא מסביר רק את המילה "חדש", כי המילה "ויקם" מחייבת את הפירוש השני ("דלא כתיב וימלוך"4), והמילה "מלך" מחייבת את הפירוש הראשון.
אמנם, בכל אחד משני הפירושים יש יתרון מסויים, המתרץ קושי שקיים בפירוש האחר, אך בכל זאת, כמוסבר כמה פעמים, הפירוש הראשון קרוב יותר אל פשוטו של מקרא5, מפני הסיבות הבאות:
א) באופן פשוט סביר להניח שבמילה "חדש" הכוונה היא "חדש ממש", ולא שב"מלך"* הכוונה היא ל"גזירות" – שנתחדשו גזירותיו.
ב) לפי הפירוש השני – "נתחדשו גזירותיו", מוכרחים להסביר על המילים "אשר לא ידע", ש"עשה עצמו כאילו לא ידע", כפי שמוסבר בגמרא6 וכפי שרש"י מדייק ואומר "ואשר7 לא ידע, עשה עצמו כאילו לא ידע". [רש"י מוסיף על לשון הפסוק את וא"ו החיבור כדי להדגיש שהפירוש "עשה עצמו כאילו לא ידע" הוא המשך
הערות
- 1. פרשתנו א, ח.
- 2. עירובין נג, א. סוטה יא, א. וראה שמו"ר פ"א, ח. ועוד.
- 3. ועפ"ז מובן שאין לפרש כבמשכיל לדוד כאן, שתרווייהו מדייקים ל' חדש שהול"ל מלך אחר כו'.
- 4. אבל בפשש"מ לא קשה שהול"ל "וימת (וימלוך)", דלמאי נפק"מ. וגם אם הי' נאמר "וימלוך" הי' מובן שמלך "מלך חדש". ולא דמי להכתובים בוישלח לו, לג ואילך "וימת גו' וימלוך" כי שם מונה המלכים זה אחר זה "וימת גו' וימלוך תחתיו". ולהעיר שבפרשתנו לפנ"ז (פסוק ו') נאמר "וימת יוסף גו' וכל הדור ההוא".
- 5. כי פשוט שמה שמביא רש"י בסדר כזה הוא לא לפי שכן הוא סדרם בגמרא, שהרי רש"י מפרש (ע"פ הסדר ד)פשוטן של כתובים, ובפרט בנדו"ד שאינו כותב שמקורו מרז"ל וכיו"ב. גם אין לומר ששני הפירושים שוים בפשוטו של מקרא ורק שאא"פ לכותבם כאחת, כי אז הו"ל לרש"י להתחיל (כמו בכ"מ) פליגי בה רב ושמואל, וכיו"ב.
- *. ראה פרש"י מקץ מא, מד.
- 6. בסוטה הוא בסתמא "אשר לא ידע את יוסף דהוה דמי כמאן דלא ידע לי' כלל", אבל בעירובין ובשמו"ר מפורש שהוא רק להמ"ד "שנתחדשו גזירותיו". וראה לקמן בפנים ס"ט.
- 7. כגי' ופי' הרא"ם. 1
שמות רבה א׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכָל הַדּוֹר הַהוּא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם קַיָּם מֵאוֹתָן שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם לֹא שִׁעְבְּדוּ הַמִּצְרִים בְּיִשְׂרָאֵל. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת יוֹסֵף וְאֶחָיו, אֱלֹהֵיהֶם לֹא מֵת, אֶלָּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ. דָּבָר אַחֵר, כָּל אַחַת וְאַחַת יָלְדָה שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: פָּרוּ שְׁנַיִם, וַיִּשְׁרְצוּ שְׁנַיִם, וַיִּרְבּוּ שְׁנַיִם, וַיַּעַצְמוּ שְׁנַיִם, בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנַיִם, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם שְׁנַיִם, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר. וַיַּעַצְמוּ, יֵשׁ אוֹמְרִים שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי עַקְרָב שֶׁהִיא מִן הַשְּׁרָצִים יוֹלֶדֶת שִׁבְעִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם, כְּחוּשִׁים שֶׁל קַנִּים. וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַמִּצְרִים כָּךְ חִדְּשׁוּ גְּזֵרוֹת עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְזֵרוֹתָיו, שֶׁחִדֵּשׁ גְּזֵרוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת עֲלֵיהֶם. טַעְמָא דְמַאן דְּאָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ, דִּכְתִיב: חָדָשׁ, טַעֲמָא דְמַאן דְּאָמַר שֶׁחִדֵּשׁ גְּזֵרוֹתָיו, דְּלָא כְתִיב וַיָּמָת וַיִּמְלֹךְ. אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּמַאן דְּאָמַר חָדָשׁ נִיחָא, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּמַאן דְּאָמַר שֶׁחִדֵּשׁ גְּזֵרוֹתָיו מַאי דָּרַשׁ בֵּיהּ, דַּהֲוֵי דָמֵי כְּמַאן דְּלָא יָדַע לֵיהּ לְיוֹסֵף כְּלַל. רַבָּנָן אָמְרֵי לָמָּה קְרָאוֹ מֶלֶךְ חָדָשׁ, וַהֲלֹא פַּרְעֹה עַצְמוֹ הָיָה, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ הַמִּצְרִיִים לְפַרְעֹה, בּוֹא וְנִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ. אָמַר לָהֶם שׁוֹטִים אַתֶּם, עַד עַכְשָׁו מִשֶּׁלָּהֶם אָנוּ אוֹכְלִים, וְהֵיאַךְ נִזְדַּוֵּג לָהֶם, אִלּוּלֵי יוֹסֵף לֹא הָיִינוּ חַיִּים. כֵּיוָן שֶׁלֹא שָׁמַע לָהֶם, הוֹרִידוּהוּ מִכִּסְּאוֹ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים הֲרֵינִי עִמָּכֶם, וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. רַבָּנָן פָּתְחִין פִּתְחָא לְהַאי קְרָא (הושע ה, ז): בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָּנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, כְּשֶׁמֵּת יוֹסֵף הֵפֵרוּ בְּרִית מִילָה, אָמְרוּ נִהְיֶה כַּמִּצְרִים. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁמשֶׁה מָלָן בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ כֵן, הָפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים אוֹהֲבִין אוֹתָן, לְשִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, כה): הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (הושע ה, ז): עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם. מֶלֶךְ חָדָשׁ, שֶׁעָמַד וְחִדֵּשׁ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹתָיו. אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, וְכִי לֹא הָיָה מַכִּיר אֶת יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁרָגַם אוֹהֲבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ הַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ, כִּי לְמָחָר יַעֲשֶׂה בִּי כָּךְ. לְכָךְ כָּתַב עָלָיו הַמִּקְרָא, כְּלוֹמַר הַיּוֹם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, לְמָחָר הוּא עָתִיד לוֹמַר (שמות ה, ב): לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'.
רש"י על בראשית מ״א:מ״ד - הטקסט מספריא
אני פרעה. שֶׁיֵּשׁ יְכֹלֶת בְּיָדִי לִגְזֹר גְּזֵרָה עַל מַלְכוּתִי, וַאֲנִי גּוֹזֵר שֶׁלֹּא יָרִים אִישׁ יָדוֹ בִלְעָדֶיךָ, – שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתְךָ. דָּ"אַ אֲנִי פַרְעֹה, אֲנִי אֶהְיֶה מֶלֶךְ, וּבִלְעָדֶיךָ וְגוֹ' וְזֶהוּ דֻּגְמַת רַק הַכִּסֵּא:
את ידו ואת רגלו. כְּתַרְגּוּמוֹ:
אני פרעה I AM PHARAOH in whose power it is to issue decrees for my kingdom, and I order that no man shall lift up his hand בלעדיך — without your permission. Another explanation of אני פרעה: I AM PHARAOH — I shall be king, but without thy permission etc. It is exactly similar in meaning to (v. 40) “only in the throne [will I be greater than thou]”.
את ידו ואת רגלו HIS HAND OR HIS FOOT — Understand it as the Targum does: no man shall raise his hand to gird on a sword or raise his foot to mount a horse.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך ב ‹ קצ לקו"ש חט"ז ע' 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.