439

שיחה ג

ויחי

א. ניטלו מראובן מעלות " הכהונה והמלכות

על הפסוק "ראובן בכורי אתה... יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר..."¹, מפרש רש"י את המילים: "יתר שאת – ראוי היית להיות יתר על " אחיך בכהונה לשון נשיאות כפים"; "ויתר עז – במלכות... ומי גרם לך להפסיד כל אלה"; "פחז כמים – הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך... לכך"; "אל תותר – אל תרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך...".

ב"תרגום"² מבואר הפסוק: "הוה חזי למיסב תלתא חולקים, בכירותא כהונתא ומלכותא" – ראובן היה ראוי לקבל שלושה חלקים: בכורה כהונה ומלכות, אך הם לא ניתנו לו (וכך נאמר גם בתנחומא³ ובבראשית רבה⁴).

יש להבין: בפסוק מוזכרת גם המעלה של בכורה, ומדוע אפוא מסביר רש"י ש"אל תותר" מוסב רק לגבי "יתר שאת ויתר עז" – כהונה ומלכות⁵, ולא לענין של "ראובן בכורי אתה...", הנאמר בתחילת הפסוק⁶? ואדרבה – ג

בכורי אתה" הוא הטעם להיותו ראוי לכהונה ומלכות.

אין לומר שרש"י סובר שלפי פשוטו של מקרא לא נלקחה הבכורה מראובן, כיון שזהו פסוק מפורש בדברי הימים⁷:

ובני ראובן בכור ישראל... ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף...".

יותר מכך: מספר פסוקים לפני כן⁸, מפרש רש"י עצמו, לפי אחד הפירושים, ש"שכם אחד, הוא הבכורה, שיטלו בניו (של יוסף) שני חלקים". ואף לפני כן, בפרשת וישלח⁹, מפרש רש"י: "בכור יעקב, בכור לנחלה בכור לעבודה בכור למנין. ולא נתנה בכורה ליוסף אלא לענין השבטים שנעשה לשני שבטים", כלומר, הבכורה – "לענין השבטים" – נלקחה מראובן, עקב "וישכב..."¹⁰, ונתנה ליוסף.