439
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
ויחי
א. ניטלו מראובן מעלות " הכהונה והמלכות
על הפסוק "ראובן בכורי אתה... יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר..."1, מפרש רש"י את המילים: "יתר שאת – ראוי היית להיות יתר על " אחיך בכהונה לשון נשיאות כפים"; "ויתר עז – במלכות... ומי גרם לך להפסיד כל אלה"; "פחז כמים – הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך... לכך"; "אל תותר – אל תרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך...".
ב"תרגום"2 מבואר הפסוק: "הוה חזי למיסב תלתא חולקים, בכירותא כהונתא ומלכותא" – ראובן היה ראוי לקבל שלושה חלקים: בכורה כהונה ומלכות, אך הם לא ניתנו לו (וכך נאמר גם בתנחומא3 ובבראשית רבה4).
יש להבין: בפסוק מוזכרת גם המעלה של בכורה, ומדוע אפוא מסביר רש"י ש"אל תותר" מוסב רק לגבי "יתר שאת ויתר עז" – כהונה ומלכות5, ולא לענין של "ראובן בכורי אתה...", הנאמר בתחילת הפסוק6? ואדרבה – ג
בכורי אתה" הוא הטעם להיותו ראוי לכהונה ומלכות.
אין לומר שרש"י סובר שלפי פשוטו של מקרא לא נלקחה הבכורה מראובן, כיון שזהו פסוק מפורש בדברי הימים7:
ובני ראובן בכור ישראל... ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף...".
יותר מכך: מספר פסוקים לפני כן8, מפרש רש"י עצמו, לפי אחד הפירושים, ש"שכם אחד, הוא הבכורה, שיטלו בניו (של יוסף) שני חלקים". ואף לפני כן, בפרשת וישלח9, מפרש רש"י: "בכור יעקב, בכור לנחלה בכור לעבודה בכור למנין. ולא נתנה בכורה ליוסף אלא לענין השבטים שנעשה לשני שבטים", כלומר, הבכורה – "לענין השבטים" – נלקחה מראובן, עקב "וישכב..."10, ונתנה ליוסף.
הערות
- 1. פרשתנו מט, ג־ד.
- 2. אונקלוס, ועד"ז בתיב"ע ות"י כאן.
- 3. פרשתנו ט.
- 4. פרשתנו פצ"ח, ד. פצ"ט, ו. וכ"ה באגדת בראשית פפ"ב (פג).
- 5. ראה גם אוה"ח כאן.
- 6. ומש"כ הרא"ם "והמתרגם שהזכיר גם הבכורה אינו מלשון הכתוב אלא מפי עצמו" הוא מפני שהתרגום קאי על התיבות "יתר שאת ויתר עז". וראה ב"ר פצ"ט שם (ועד"ז באגדת בראשית שם) "הבכורה דכתיב ראובן בכורי אתה". אבל בתנחומא שם: "יתר, בכורה שהיא שני חלקים".
- 7. א ה, א.
- 8. מח, כב.
- 9. לה, כג. וראה פרש"י ויצא כט, לב.
- 10. שם, כב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

