ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו ויגש שיחה ג

400

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בתנ"ך, בתהלים¹⁴ – "וינהג כעדר במדבר", ולכן הוא אומר "כמו וינהגם"¹⁵, ולא "לשון הנהגה" וכדומה¹⁶.

ובכך מוסבר גם הביטוי "וינהלם" לגבי לחם, כדלהלן. "

ג. "וינהלם" – הנהגה מיוחדת

משמעות הלשון "וינהגם" בתהלים איננה רק שהקדוש־ברוך־הוא הוביל אותם בהליכה רגילה כפשוטה, אלא הוא הוביל אותם בהנהגה מיוחדת, כעדר במדבר, עם כל צרכיהם, כרועה המוביל עדר במדבר, דבר שאפשרי רק על ידי התמסרות מיוחדת וכדומה, שכל צרכיהם ינתנו להם באופן מתאים וטוב.

וכך בעניננו. לאחר שהתורה מספרת "ויתום הכסף... ויתן להם יוסף לחם...", מוסיפה התורה שהנתינה היתה באופן של "וינהלם בלחם... בשנה ההיא" – לא זו בלבד שהוא כלכל אותם^*, אלא הוא "ניהל" את ההזנה באופן מיוחד ומתאים, על ידי חישוב וחלוקת ה"לחם" כך שיהא מספיק לשנה שלימה¹⁷, ולא ניצול כל הלחם בבת אחת בתחילת השנה וכדומה¹⁸.

בדומה לנאמר בתורה לפני כן¹⁹

ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף", "לפי הצריך לכל בני ביתם"²⁰, בהתחשבו אפילו בכך שדרך הטף לפורר את הלחם²¹.

כשם שמוציאים בדרכו של יוסף באיסוף התבואה בשנות השובע בכלל, שהוא דאג והשגיח שהתבואה תישמר למשך התקופה כולה – כפי שמבאר רש"י את הנאמר בפסוק²² "ויתן אוכל בערים אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה", שיוסף נהג כך משום ש"כל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום ומעמיד את התבואה מלירקב".

הערות

14. עח, נב.
15. ומכיון שתיבה זו (וינהגם) נמצאת רק פעם א' בתנ"ך – אין רש"י צריך להביא עוד תיבה (וכיו"ב) מהכתוב כדי לציין הכתוב בדיוק.
16. אבל אין לומר שכוונת רש"י ב"כמו וינהגם" היא רק לתוכן תיבת וינהגם, כלומר: בפשטות היינו מפרשים שהנהלה שייכת לפעולה גשמית (אתנהלה לאטי) והנהגה לניהול רוחני. ולכן מפרש רש"י דאינו מוכרח, כי וינהלם הוא "כמו וינהגם" – אותו הענין והתוכן – כי ברוב המקומות בתורה ובפרט שלפני פסוק זה, נאמר לשון הנהגה על הנהגה גשמית (ראה לדוגמא ויצא לא, יח. כו).
*. להעיר מעקידה סוף פרשתנו: הוא שאמר וינהלם בלחם גו' כי ברחמיו ינהלם לתת להם שארית בארץ.
17. ראה בחיי פרשתנו מז, יד.
18. ראה גם ספורנו עה"פ. אלא ש(כנראה) מפרש תיבת "וינהלם" – "נהלם לאט" (כפי' בפ' בשלח טו, יג. מצודות ישעי' מ, יא*. דה"ב לב, כב. וראה ראב"ע ורד"ק ישעי' שם. מהר"י קרא ישעי' נא, יח. ראב"ע תהלים לא, ד); משא"כ לדעת רש"י, שפירושו (רק) – "כמו וינהגם". וראה לקמן הערה 23.
19. פרשתנו שם, יב.
20. פרש"י שם.
21. ראה שפ"ח שם.
22. מקץ מא, מח.
. משא"כ בפרש"י שם "ינהל – כמו מנהל".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.