383

ובחדשי החורף עצמם יש הבדל בין חודש טבת לבין שאר החדשים: בחדשים אחרים יש מעט "חום" בעולם. כלומר, זיכוך הגוף נובע מגילוי אור הנשמה, "

ואילו חודש טבת, שהוא שיא הקור¹⁵, מצביע על מצב של הסתרה גדולה כל־כך, שאינה מאפשרת את גילוי אור הנשמה, ואז אין מתבצעת עבודת זיכוך הגוף באמצעות גילוי אור הנשמה, אלא באמצעות הגוף עצמו¹⁶.

ד. גם "נרות של קרח" דולקים

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, בשם אדמו"ר ה"צמח־צדק", סיפור על הבעל־שם־טוב¹⁷:הבעל־שם־טוב חיבב מאד אור, פעם אחת, בליל חרפי, לא היו לתלמידיו מספיק נרות כדי להאיר ה את בית־המדרש. הורה הבעל־שם־טוב לקחת מהגג את "נרות־הקרח" ולהדליקם, ואכן כך עשו התלמידים, והם דלקו. ואמר על כך ה"צמח־צדק": אצל חסידי ותלמידי מורנו הבעל־שם־טוב, אפילו "נרות של קרח" דלקו והאירו!

הבעל־שם־טוב הראה כיצד יכולים

נרות של קרח" בעצמם – שהם הניגוד המוחלט של אור וחמימות – להיהפך לאור וחום. הם לא שינו את מציאות היותם קרח, אלא דלקו תוך־כדי־היותם קרח, והקרח עצמו הפך לדבר מאיר.

וכך בעניננו: צריך להפוך את קרירות הגוף וחשכו לקדושה מצד הגוף עצמו, ולא רק לזכך את חומריות הגוף באמצעות אור הנשמה.

ה. דוקא על־ידי הגוף – עצמות אלקות

כיצד ניתן להפוך את הגוף, להפכו מגס וחומרי לגוף קדוש בגלוי, מצד

"גופניות" עצמה, ולא באמצעות אור הנשמה?

ההסבר לכך הוא, שאדרבה – דוקא הגוף קשור לעצמותו של הקב"ה^*. הנשמה במהותה קשורה לאור וגילוי ולכן גם התקשרותה לאלקות היא על־ידי "גילוי אור". לעומת זאת בגוף הגשמי של היהודי ישנה הבחירה של עצמותו יתברך, ולכן דוקא גשמיות הגוף קשורה במדה עמוקה יותר לאלקות מאשר קשר שבאמצעות אור הנשמה, כי דוקא בגשמיות הגוף ישנו,