375
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ובעניננו: "נר ביתו קודם משום שלום ביתו" נובע גם מענין החנוכה, שהוא חלק של "כל התורה (ש)ניתנה לעשות שלום". ולכן קבע הרמב"ם הלכה זו בהלכות חנוכה, כדי להבהיר שזה איננו ביטול הדלקת נר " חנוכה, אלא שכך מחייב הענין של חנוכה.
לענין זה מביא הרמב"ם הוכחה מכך ש"השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו": ענין השלום הוא חשוב כל כך, שלא זו בלבד שהאיסור החמור של מחיקת השם נדחה מפניו, אלא שכותבים מלכתחילה את השם כדי למחקו – למען עשיית שלום בין איש לאשתו. מצות כתיבת השם בכל קדושתה ועוצמתה מתגלה באמצעות "מחיקתו", מפני שעל־ידי כך מושג שלום בין איש לאשתו.
לפי זה יובן הדיוק בלשון הרמב"ם, הכותב "נר ביתו קודם", בשונה מלשון הגמרא – "נר ביתו עדיף": מן הביטוי "עדיף" ניתן להסיק, שמצוה זו (נר שבת) עדיפה על פני האחרת (נר חנוכה) ולכן היא דוחה את האחרת27;
ד
אבל הרמב"ם מדייק שמשמעות הביטוי "עדיף" בעניננו היא – "קודם": בהלכה זו מתכוונת הגמרא לומר, שרק בהדלקה המעשית, במקרה זה, נר ביתו קודם28.
ה. מטרת כל מצוה – שלום
כדי להסביר, שכאשר מדובר על
שלום", אין הכוונה לכך שמצוה אחת נדחית מפני האחרת, אלא שהמשמעות והתוכן מתאימים גם למצוה האחרת, ממשיך הרמב"ם ואומר "גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם":
כיוון שכל התורה – מטרתה להשכין
הערות
- 27. וכן משמע בלבוש שם סתרע"ח שמאריך איך שנר שבת עדיף.
- 28. ע"פ כל הנ"ל יומתק שינוי לשון הרמב"ם בהלכה זו לגבי לשונו בהלכה י"ג שלפנ"ז: "לפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה על היין לקידוש היום הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זכרון הנס" – דהכוונה שם היא שמצות הדלקת נ"ח עדיף ממצות קידוש היום ודוחה אותה (וכמודגש באריכות לשונו – "מקדים לקנות שמן כו' על היין לקידוש היום"), והעדיפות דנ"ח על קידוש היום היא בזה (שאע"פ ששווים במצותם, ד"שניהם מדברי סופרים", מ"מ נ"ח) "יש בו זכרון הנס"; משא"כ בהלכה שלפנינו מקצר "נר ביתו קודם משום שלום ביתו" – כי זה ש"נר ביתו קודם" אינו מצד החיוב והמצוה דנר ביתו, שחמור כ"כ שדוחה המצוה דנ"ח [שהרי "שלום ביתו" אינו גדר המצוה דנר ביתו, כנ"ל בפנים], כי אם מצד המציאות "שלום ביתו" שב"נר ביתו" (מעלת השלום בכלל). ולכן: א) לא כתב ד"שניהם מד"ס" – כי כאן אין נוגע החיוב וגדר המצוה דנר ביתו. ב) כותב "קודם" סתם, ולא "קודם לקידוש היום". ועפ"ז יומתק ג"כ השינוי, דבהלכה יג נקט מקדים לקנות כו' מוטב להקדים נ"ח כו'" (היינו, שעל האדם להקדים נ"ח), ואילו כאן נקט "נר ביתו קודם" (לא – "מקדים נר ביתו") – כי הקדימה בהלכה יג היא מצד החיוב והמצוה (שעל האדם) דנ"ח; משא"כ כאן הקדימה היא מצד המציאות דשלום ביתו שישנה בנר ביתו (החפצא דנר ביתו).
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל לקו"ש חט"ו ע' 375
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.