309

יב. סדר זה קיים גם לגבי כלל ישראל

כשם שעבודת "בירור הניצוצות" של כל יהודי צריכה להיות באופן של "משמצאה הוא משליך את הצרורות", כך הוא גם לגבי כלל ישראל:

כל ענין הגלות הוא לשם בירור הניצוצות על־ידי עם ישראל בכל תקופות הגלות ומקומותיה, ככתוב לגבי גלות מצרים, ש"ואחרי־כן יצאו ברכוש גדול"⁵⁷ – והכוונה היא לניצוצות הקדושה שהם הוציאו משם.

לפיכך, מיד כאשר הסתיימה תקופת גלות מצרים – מיד כאשר כבר מצאו את המרגלית – יצאו משם כהרף עין⁵⁸. כי לכאורה, לשם מה החיפזון? הרי השעבוד כבר הסתיים, ובני־ישראל דרו בארץ גושן, מיטב הארץ, ומדוע לא להישאר עוד זמן מה בארץ גושן? אלא, שזהו סדרה של עבודת בירור הניצוצות: מיד עם מציאות המרגליות, יש להשליך את הצרורות.

וכך גם לגבי סיום הבירורים, הגאולה מן הגלות האחרונה, גלות אדום – כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות⁵⁹ – שמיד כאשר מגיעה הזמן, הרי "מיד הן נגאלין"⁶⁰, כל בני ישראל ייצאו מכל הארצות, ויבואו עם משיח ל"ארץ אשר... עיני ה' אלקיך בה"⁶¹, בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.