267

המחנה הראשון יוכל המחנה השני להינצל על ידי מנוסה – עדיין אין ודאית הישרדותו של המחנה השני¹⁰. על ידי החלוקה "לשני מחנות" רק " מתאפשרת הזדמנות טובה יותר להצלה ופליטה על ידי "אלחם עמו", כאמור.

ב) מהי כוונת הביטוי "על כרחו", ולשם מה חשובה ההדגשה שזה "על־כרחו" – נגד רצונו של עשו? כאן חשוב להדגיש רק שעל ידי "אלחם עמו" יינצל המחנה השני בודאי. "

הרמב"ן מסביר, שבטחונו של יעקב¹¹ נבע מכך ש"יעקב יודע שאין זרעו כולו נופל ביד עשו, אם כן ינצל המחנה האחד על כל פנים" – אך אין לפרש כך את כוונת רש"י, כי אז תלויה הודאות בסיבה אחרת, ולא " בטעם "כי אלחם עמו", כפי שרש"י מפרש ומדייק בפירושו. – ב. התירוץ לכאורה

והפרכתו

לכאורה ניתן היה לתרץ שאלה אחת על ידי רעותה – ולפחות בדוחק גדול: במילים "על כרחו" אין רש"י מתכוין לומר שהפליטה תהיה ודאית, אלא הוא מסביר שאופן הישארות הפליטה יהיה

על כרחו", כי "אלחם עמו"¹².

ולפי זה, בנוסף לעיקר ש"על כרחו" זוהי וודאות, מתעוררת השאלה על קביעה זו עצמה: מהי ההוכחה בפסוק, לפי פשוטו של מקרא, לכך ש"אלחם עמו"?

לפי האמור לעיל, שכוונת רש"י בפירושו היא להדגיש את הוודאות של

המחנה... לפליטה", הוא מוכיח זאת מדיוק הביטוי "והיה" הנאמר בפסוק, ובאמרו "כי אלחם עמו" הוא רק מסביר את הטעם לוודאות. ואילו לפי האמור יוצא, להיפך, שעיקר כוונתו של רש"י היא לפרש ולחדש שמדובר כאן על

אלחם עמו" ולכן יהיה "המחנה הנשאר לפליטה" באופן של "על כרחו"

ולכן אין שום הוכחה בפסוק.

ג. השאלות על המשך פירוש רש"י "התקין

עצמו..."

בהמשך אומר רש"י "התקין עצמו לשלושה דברים, לדורון לתפלה ולמלחמה. לדורון – ותעבור המנחה על פניו¹³, לתפלה – אלקי אבי אברהם¹⁴, למלחמה – והיה המחנה הנשאר לפליטה".