243

של הפסוק "והאבן הזאת..." המדבר על הנדר?

ובמיוחד, כאשר לדעתו, "והיה ה' לי לאלקים" קשור ל"והאבן הזאת... יהיה בית אלקים" לא רק מפני שהם פרטי הנדר, אלא יותר מכך – הם מהווים ענין אחד, כלשון הרמב"ן: "אעבוד ה' המיוחד... במקום האבן הזאת שתהיה לי לבית אלקים".

הכרחי אפוא לומר, שגם לדעת הרמב"ן, "והיה ה' לי לאלקים" קשור יותר לתנאי "ושבתי בשלום" מאשר להמשך הנדר "והאבן הזאת...", ולכן הם כתובים באותו פסוק, למרות ש"והיה ה'..." הוא חלק מן הנדר.

ג. שני חלקים בנדר " ובתנאים

כשם שהנדר מחולק לשני פסוקים (והיה ה' לי לאלקים" ו"והאבן הזאת...") מפני שיש בו שני סוגים, כך – גם מחולקים התנאים שקבע יעקב, לשני פסוקים – (א) "אם יהיה אלקים עמדי... ושמרני... ונתן... ובגד ללבוש", (ב) "ושבתי בשלום אל בית אבי" (ולפי רש"י גם סוף הפסוק "והיה ה' לי לאלקים") – מפני שיש בהם שני סוגים.

דבר זה מודגש גם בלשון הפסוק: בפסוק הראשון מדובר על דברים שיעשה הקדוש־ברוך־הוא – "יהיה אלקים עמדי ושמרני... ונתן לי...", ולעומת זאת בפסוק השני ההתבטאות היא "ושבתי..." (ולא "והשיבני..." וכדומה)⁸, כאילו ההשבה תיעשה מאליה⁹.

ד. שלושה ענינים בהתעלות יעקב באמצעות ה"ירידה"

לחו"ל

נקודת ההסבר של הדבר היא:

"ירידת" יעקב אבינו – יציאתו מבאר שבע, ארץ ישראל, לחוץ לארץ, ובפרט לחרן, "חרון אף של מקום"¹⁰, היתה לצורך עליה. ובעליה זו ישנם שלושה ענינים:

א) על ידי כך שבהיותו בחרן ובבית לבן, לא הושפע יעקב מהם ויצא משם

שלם מן החטא"¹¹ – הוא התעלה לדרגה נעלה יותר משהיה לפני הירידה.

דבר זה הוא בדומה (אם כי לא בדיוק¹²) למעלת בעל־תשובה על צדיק

"מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו" – מפני שבעל־תשובה "טעם" את "טעם החטא", ובכל זאת "פירש ממנו וכבש יצרו"¹³.