ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו וירא-כ' מ"ח שיחה א

132

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

המצוות לפני מתן תורה הגיעו עד לשרש ומקור הנבראים²⁵, ולכן חשובה היתה שלמות האדם בעבודת ה', שעל ידה ירד השפע האלקי משרש הנברא, אך לא היתה חשיבות רבה כל־כך לאופן קיום המצוה²⁶, ולכן קיים יעקב אבינו את עבודת התפילין באמצעות ה"מקלות", כמוסבר בזהר²⁷.

לעומת זאת, קיום התורה והמצוות לאחר מתן תורה מוריד שפע אלקי מהמאציל ברוך־הוא, שמעל לשורש הנבראים. שפע אלקי זה אין הנברא יכול להוריד לעולם בכחות עצמו, אלא מפני שכך קבע המאציל, שכאשר תקויים מצוה מסויימת ירד שפע אלקי מן המאציל למטה. לפיכך מגיע שפע אלקי זה רק כאשר המצוה מקויימת בדיוק לפי המידות²⁸ והשיעורים שנקבעו מלמעלה, במתן תורה.

[גם עתה לו היה צדיק כיעקב אבינו, היה ביכולתו להוריד שפע אלקי באמצעות "מקלות", כשם שעשה יעקב אבינו, אבל זהו שפע משורש הנבראים בלבד, בהתאם לדרגת עבודת הצדיק, ולא שפע אלקי מן המאציל עצמו].

דומה לכך ענין השיעורים של גיל החיוב במצוות: ילד קטן יכול להיות בר־דעת יותר מגדול בשנים רק לגבי שלמותו שלו, של הנברא²⁹, אבל לגבי הענינים של מתן תורה – של השפע האלקי מהמאציל עצמו – יש מדה שנקבעה מלמעלה, שהם מתחילים רק מגיל י"ג שנים³⁰. וכן בענין החינוך, ששלמות החינוך הוא מגיל שש שנים.

ו. בסיפור – חידוש חשוב לגבי חינוך ילדים

מכך מובן גם בעניננו, שכיוון שאדמו"ר נ"ע היה באותה עת "בציר מבר שית", הרי שאין מתחשבים בגדלותו ובחכמתו בגיל זה, ולמרות הכל הוא היה עדיין בדרגה של "בציר מבר שית"³¹, שעדיין לא הגיע לשלמות החינוך.

הערות

25. ראה ס' הערכים־חב"ד ע' אבות ס"ג, וש"נ.
26. ראה ד"ה זכור תרס"ה (קה"ת תשי"ח) פ"ט. ועוד. לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 141. ח"ה ע' 327. ב וראה ס' הערכים שם ס"ד.
27. ח"א קסב, א. וראה תו"א כג, ג. "–
28. כידוע בענין המדידה דתורה ומצוות (ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פ"ה ואילך. המשך תרס"ו ע' נב ואילך. ועוד).
29. להעיר מדעת החת"ס (שו"ת יו"ד סשי"ז) שגבי ב"נ השיעור של גדלות (גם עתה) תלוי בכ"א כפי שכלו ודעתו.
30. להעיר מספר השיחות תש"ה ע' 2.
31. בשו"ע יו"ד שם סעיף ח: "מכניסים התינוקות .. בן חמש שנים שלימות" (ו"בן שש" (שברמב"ם שם) "היינו בן חמש שנכנס בשנת שש"* – ב"י שם ד"ה ומ"ש בפחות. כס"מ הל' ת"ת פ"ב שם) – והרי בנדו"ד הי' כ"ק אדנ"ע "בן ד' או ה'". אבל ראה ב"ח שם (ד"ה מכניסין) דסתימת הלשון "כבן שש כבן שבע" משמע דשלימות בעינן. וכ"ה דעת אדה"ז בהל' ת"ת שם ("בן שש .. שלימות"), כמו שהאריך בקו"א שם (קרוב לסופו).
. מתאים למשנה בן ה' למקרא. ובתוד"ה בבציר "ב שם (הובא בב"י שם) מפרש – ע"פ כתובות שם כל המכניס את בנו פחות מבן שש כו' הא דבריא" דבן ה' למקרא בבריא לגמרי (ובש"ך שם סק"ג משמע שמפרש כן דעת השו"ע). אבל ברמב"ם וטור (ואדה"ז) לא חילקו בין בריא לבריא (ראה ב"ח שם). וראה לעיל הערה 15.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.