120

מאפשרים את נתינת הכח ל"חיצונים", גם אם קיימת התרחבות של אהבה ושמחה.

לכן מובן שפלשתים לא יכלו לסתום את בארות אברהם לאחר שנחפרו בשנית ע"י יצחק. בבארות אברהם (עבודת האהבה והשמחה) נמצאת עתה גם חפירת יצחק (התבטלות, יראה וקבלת עול), דבר המונע נתינת כוח ל"חיצונים" (כוחות הטומאה), ולכן "לא²¹ נפסק עוד נביעתם".

ו. לפי הסבר זה העיקר בבארות הוא עבודת אברהם

לפי ההסבר הנ"ל מובן שהבארות שחפר אברהם, למרות שהפלשתים סתמו ויצחק חפר בשנית, למרות כל זאת הן בעיקרן בארות אברהם – עבודה של אהבה ושמחה. פעולתו של יצחק (יראה וקבלת עול) נעשתה כדי לשמור על האהבה והשמחה.

לכן מפרש אבי מורי שכוונת הזהר הקדוש בביטוי "באר דיצחק" איננה שעצם הבאר היא של יצחק (כפירוש הרמ"ז), אלא שהבאר היא "באר דאברהם, ורק "ייחסו ליצחק", כיוון שעבודת אברהם מתקיימת ע"י עבודת יצחק.

ז. ההסבר לפי תורת החסידות

ההסברה בפירוש הנ"ל של הרמ"ז על־פי תורת החסידות.

ענין חפירת הבארות הוא, באופן כללי, עבודה ממטה למעלה, עבודה הנובעת מקו הגבורה של יצחק – דבר המוסבר במספר מקומות²². לכן מפרש הרמ"ז שהבאר שייכת בעיקר ליצחק

"באר דיצחק"), כלומר לקו הגבורה, אך היתה כאן גם התערבות של פעולת אברהם – קו החסד.

כמו־כן יש להוסיף: בזהר אין מדובר על הבאר כשלעצמה, אלא על הבאר כ"עדות". לכן היא נקראת "באר יצחק"