87
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מצומצם ומוגבל בהתאם לדרגת " התחתונים.
עד כדי כך, ש"נח מקטני אמנה היה"30, שהשגתו באלקות היתה בעיקר בענינים המובנים לפי שכל הנבראים – "תחתונים" – ואילו עניני אלקות שניתן להשיגם רק באמצעות אמונה, שלמעלה מהשכל – "עליונים" – היו אצלו באופן של קטנות – "מקטני אמנה".
וזאת בדומה להשפעת הרב בדרך השניה, שהרעיון שהתלמיד מחדש בכחות עצמו הוא מצומצם ופחות, ללא ערך יחסי לשכלו של הרב.
ובעבודתו של אברהם אבינו היו שתי המעלות: ההתחלה והיסוד31 של עבודתו היו על פי השכל, על ידי הוכחות מן העולם32, "תחתונים", אך יחד עם זאת לא הרהר אחרי מידותיו של הקדוש־ברוך־הוא33 – "מצאת את לבבו נאמן לפניך"34 – הוא "השיג" אלקות בתמימות ובפשטות כעבד פשוט35.
וכך גם לגבי עבודתו בפרסום אלקות בעולם, שגם בה היו שתי המעלות: עניני האלקות שהוא פרסם היו בעצם
למעלה מכלי קיבול לשכל אנושי", אך אף־על־פי־כן הוא מצא דרך להסביר גם ענינים אלו, עד אשר אפילו "אנשים פשוטים ביותר" יוכלו להשיג אותם36.
וזאת בדומה להשפעת הרב לתלמיד בדרך השלישית, שבה כישורי התלמיד נעשים ככישורי הרב.
ו. חיבור עליונים ותחתונים במתן תורה יותר מהאופן השלישי
אך גם האופן השלישי של ההשפעה, שבו כישורי התלמיד נעשים ככישורי הרב, הוא משל רק להכנה שלפני חיבור העליונים והתחתונים, כפי שנעשתה על־ידי עבודת אברהם אבינו, ואינה משל לאיחוד ביניהם ממש, אשר היה במתן תורה:
במשל זה מסוגל הרב לגרום לכך שכוחות התלמיד יעשו ככוחותיו, מפני שגם לפני כן התלמיד הוא בר־דעת וראוי לקבל את השפעת הרב. שכלו של התלמיד גם לפני ההשפעה אינו ממש בבחינת "תחתון" אמיתי יחסית לשכלו של הרב37.
יותר מכך: אם שכלו של התלמיד נעשה (מאוחר יותר) כשכלו של הרב על־ידי זיכוך שכל התלמיד, יוצא,
הערות
- 30. פרש"י נח ז, ז. מב"ר פל"ב, ו.
- 31. ד"ה אתה גו' אשר בחרת ה'ש"ת פ"ה. וראה גם במקומות שצויינו בהערה הבאה.
- 32. רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג. וראה בארוכה ד"ה כי חלק תרצ"ד (תשי"א) פ"ח. לך לך ה'ש"ת פ"ג. ועוד.
- 33. סנהדרין קיא, א. שמו"ר פ"ו, ד. פרש"י ס"פ שמות.
- 34. נחמי' ט, ח.
- 35. ד"ה ולא נבוש תש"א פ"ג. וראה גם ד"ה אתה גו' שם (ספ"ד ואילך).
- 36. ד"ה מי העיר תש"ג רפ"ט. וראה ד"ה כל הנהנה תרפ"ט (בסה"מ קונט' ח"א) פ"ט.
- 37. ועד"ז הוא בעבודת האבות (מתחיל מאברהם אבינו), שקיום המצוות שלהם פעל רק ברוחניות העולם (ראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 141, וש"נ), שגם לפני העבודה אינו "תחתון" כ"כ.
בראשית רבה ל״ב:ו׳ - הטקסט מספריא
וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם וגו' (בראשית ז, ו), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנַת הַמַּבּוּל אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן, אָמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן עוֹלָה הִיא בִּתְקוּפוֹת וּבְחֶשְׁבּוֹנוֹת. (בראשית ז, ז): וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וגו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נֹחַ מְחֻסָּר אֲמָנָה הָיָה, אִלּוּלֵי שֶׁהִגִּיעוּ הַמַּיִם עַד קַרְסֻלָּיו לֹא נִכְנַס לַתֵּבָה.
משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו כי אי אפשר שיסבב את עצמו ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו:כיון שגבר עליהם בראיותיו בקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו וישב יצחק מלמד ומזהיר ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה' עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו כיון שנתנבא משה רבינו ובחר ה' ישראל לנחלה הכתירן במצות והודיעם דרך עבודתו ומה יהיה משפט עבודת כוכבים וכל הטועים אחריה.
שמות רבה ו׳:ד׳ - הטקסט מספריא
וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין, הַרְבֵּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי וְלֹא הוֹדַעְתִּי לָהֶם כִּי שְׁמִי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתָי, אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וגו', בִּקֵּשׁ לִקְבֹּר שָׂרָה וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּדָמִים וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָי, אָמַרְתִּי לְיִצְחָק (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ וגו', בִּקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא מָצָא אֶלָּא (בראשית כו, כ): וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָי. אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב (בראשית כח, יג): הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ וגו', בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִנְטוֹת אָהֳלוֹ וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי וְלֹא שְׁאָלַנִי מַה שְּׁמִי כְּשֵׁם שֶׁשָּׁאַלְתָּ אַתָּה, וְאַתָּה תְּחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אָמַרְתָּ לִי מַה שְּׁמִי, וּלְבַסּוֹף אָמַרְתָּ (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי, שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרָי. וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהֵן לֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרָי, וְגַם אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, שָׁמַעְתִּי נַאֲקָתָם בַּעֲבוּר הַבְּרִית שֶׁכָּרַתִּי עִם אֲבוֹתֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ו, ה): וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין לָכֵן אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואלא ג, יד): וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּגְאָלֵם, שֶׁלֹא יִירָא משֶׁה שֶׁמָּא מִדַּת הַדִּין יְעַכֵּב גְּאֻלָּתָן. וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת יֵשׁ כָּאן, וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי. כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶן פַּרְעֹה. וּכְנֶגְדָּן תִּקְּנוּ חֲכָמִים אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּלֵיל הַפֶּסַח, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים קטז, יג): כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָֹּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי, אֶעֱשֶׂה לָהֶן מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וְיִהְיוּ יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ בִּזְכוּתָן.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ נח ‹ שיחה א ‹ 21 לקו"ש חט"ו ע' 87
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.