63
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ה
א.>
א. פירוש רש"י על ב"חרן", והשאלה על כך
בסוף הפרשה מצטט רש"י את המילה "בחרן" ומפרש: "הנו"ן1 הפוכה2 לומר לך עד אברם חרון אף של מקום " (בעולם3)".
בפשטות מובן שאין הכוונה לכך אברם חרון אף של מקום", שהרי אין קשר בין ענין זה לבין נו"ן הפוכה, אלא שהנו"ן ההפוכה רומזת לכך, שבנוסף למשמעות הפשוטה של
בחרן" – בעיר חרן, יש למילה זו משמעות נוספת – "חרון אף". ומהו הקשר של חרון אף לפסוקנו? על כך מפרש רש"י שעד אברם היה חרון אף של מקום.
אך אין מובן: פירוש רש"י למילה בחרן "חרון אף" – צריך להתאים לפסוק זה, והנה בפסוק אין מדובר על אברם אלא על תרח: "וימת תרח בחרן" – מדוע, אפוא, אומר רש"י "עד אברם חרון אף". לכאורה צריך היה לקשר את הענין של "חרון אף" לתרח4?
ב. חרון אף בעולם – עד אברהם
ההסבר לכך הוא: בפסוק נאמר
וימת תרח בחרן", ואילו היינו מסבירים ש"חרון האף" של מקום היה לגבי תרח, צריך היה להסביר שהיה זה עד למותו4. אך אי אפשר להסביר כך, כי, לפי שיטת רש"י5
הערות
- 1. יש מפרשים (מנחת שי. מושב זקנים) דלא קאי על נו"ן דחרן, כ"א שיש נו"ן הפוכה לאחרי תיבת "חרן". אבל ממ"ש רש"י "הנו"ן הפוכה" – בה"א הידיעה – מוכרח שכוונתו להנו"ן שבתיבת חרן (וכמ"ש בס' הזכרון (להר"א בקראט הלוי), מהרי"ק, ועוד בכוונת רש"י). וראה פרש"י בהעלותך (י, לה) שכשהוא לאחרי התיבה אומר "מלאחריו".
- 2. ראה מנחת שי שאינה "הפוכה" ממש, עיי"ש, ולפי' אחד – שהיא כפופה (ולא פשוטה) – אבל בפרש"י אא"פ לפרש כן, וכפי שדובר כמ"פ, שרש"י כתב פירושו (גם) בשביל בן ה' למקרא ולכן מובן שצ"ל בלשון ברור, וגם בנדו"ד: "הפוכה" – פירושו כפשוטו, השינוי הוא רק זה שנהפכה. והנה לכאורה עדיין אינו ברור כיון שבזה גופא " אפ"ל ב' אופנים: א) מימין לשמאל – שהיו"ד שבראשה של הנו"ן פשוטה הוא על צד ימין (ע"ד מ"ש במחזור ויטרי – בסופו); ב) מלמעלה למטה – היו"ד הוא בתחתיתו של הקו ואינו, כי לרש"י הפוכה פי' פשוט – מלמעלה למטה, ועד כדי כך שמספיק כתבו "הפוכה" – ראה פרש"י וירא (יט, כה). ושם מתרץ זה שלא נאמר "כל הערים" והחידוש הוא שבסלע אחד יושבות. אבל "הנו"ן (הפוכה)", שהיא של תיבת "חרן" (כבהערה הקודמת), היא נו"ן סופית כדינה, פשוטה. וראה לקמן ס"ג. ע
- 3. כ"ה בכמה דפוסים. וראה לקמן הערה 7.
- 4. כברד"ק כאן: כי בחרן אף הא־ל המיתו.
- 5. לך טו, טו. (וראה רד"ק: ויש דרש אחר שעשה תשובה כו'). וכ"מ פשוטו של מקרא כאן – "פ פרש"י (יא, כח) המאורע באור כשדים ולאח"ז נאמר ויקח תרח גו' ויצאו אתם מאור כשדים – בעולם בכלל7. שהוא ע"ד פרש"י לפני זה (י, יא) במן הארץ ההיא יצא גו'.
- . שמשמעות הנו"ן ההפוכה היא "עד
רש"י על במדבר י׳:ל״ה - הטקסט מספריא
ויהי בנסע הארן. עָשָֹה לוֹ סִימָנִיּוֹת מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו לוֹמַר שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמוֹ, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן? כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין פֻּרְעָנוּת לְפֻרְעָנוּת וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּכָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (שבת קט"ו):
קומה ה'. לְפִי שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵיהֶם מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר עֲמֹד וְהַמְתֵּן לָנוּ וְאַל תִּתְרַחֵק יוֹתֵר. תַּנְחוּמָא בְּוַיַּקְהֵל:
ויפצו איביך. הַמְכֻנָּסִין:
וינסו משנאיך. אֵלּוּ הָרוֹדְפִים:
משנאיך. אֵלּוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאל, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ" (תהלים פ"ג), וּמִי הֵם? "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד":
ויהי בנסע הארן AND IT CAME TO PASS WHEN THE ARK PROCEEDED [THAT MOSES SAID etc.] — He (the Lord; cf. Shabbat 115a) made for it (for this section) dividing marks (inverted “Nuns”), in front and behind it, in order to indicate that this is not its proper place (it would more fittingly find a place in the section dealing with the march of the people in chapter Numbers II. after v. 17). But why, then, is it written here? In order to make a break between the narrative of one punishment and that of another punishment etc., as is stated in the Talmudic chapter commencing with כל כתבי (Shabbat 115b, cf. Sifrei Bamidbar 84:1).
‘קומה ה RISE UP O LORD — Because it (the Ark) was in front of them a distance of three days’ march, Moses exclaimed, “Stay and wait for us, and do not travel further away from us; this is to be found in Tanchuma 2:10:7 on Sedra ויקהל.
ויפצו איביך [RISE UP, O LORD] AND LET THINE ENEMIES BE SCATTERED — i.e. those who massed for battle.
וינסו משנאיך AND LET THOSE THAT HATE THEE FLEE BEFORE THEE, — this refers to the pursuing enemies (those actually engaged in battle) (Sifrei Bamidbar 84:3).
משנאיך THOSE THAT HATE THEE — These are those who hate Israel, because whoever hates Israel, hates “Him who spoke and the world came into existence”, as it is said, (Psalms 83:3, 4) “[For lo, thine enemies are in an uproar] and they that hate Thee have lifted up the head” — and who are these that hate Thee? The next verse states this (v. 4): “They who have taken crafty counsel against thy people” (Sifrei Bamidbar 84:4).
רש"י על במדבר י״א:כ״ח - הטקסט מספריא
כלאם. הַטֵּל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי צִבּוּר וְהֵם כָּלִים מֵאֲלֵיהֶם; דָּ"אַ, תְּנֵם אֶל בֵּית הַכֶּלֶא, לְפִי שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ (עי' ספרי):
כלאם — (This is taken as the equivalent of כַּלֵּם, “destroy them”, “make an end of them”; cf. Rashi on Exodus 17:9) — He meant: cast upon them the responsibility for public affairs and they will of themselves soon come to an end (through the worry and anxiety this entails). — Another explanation is: that the word means put them into prison (כלא). He said this because they were prophesying, “Moses will die and Joshua will bring Israel into the Land” (cf. Sifrei Bamidbar 96; Sanhedrin 17a).
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כ ‹ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח ‹ שיחה ב ‹ 273 לקו"ש חט"ו ע' 63
תורת מנחם 4
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א לקו"ש חט"ו ע' 63
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א לקו"ש חט"ו ע' 63
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י. לקו"ש חט"ו ע' 63
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ו ע' 63
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.