60

כלימוד חכמת התכונה וכדומה, ומדוע יגרום שכל זה להרגשת ישות וגסות?

ההסבר לכך הוא: יכולתו של השכל להתעלות מעל עצמו נובעת מאי־התחשבות האדם בעצמו ובנטיותיו האישיות, הוא מתבטל, ולפיכך השכל שבנפש השכלית, העוסק בעניני עולם שהם ישות עצמית²², נעשית אף בו הרגשת ישות ומציאות, שאיננה מאפשרת להגיע להתעלות הראויה.

אמנם גם הנפש השכלית של היהודי עוסקת בעניני העולם, אך בכל זאת יש לה עידון רוחני מסויים, לא מצד עצמה, אלא מפני שליהודי יש נפש אלקית, הנעלית מן העולם, שהיא מביאה גם את הנפש השכלית שלו לידי התבטלות. לכן יש בנפש השכלית של היהודי שתי תכונות: למרות שזהו שכל אנושי בטבעו, יש בו משהו מן העידון האלקי.

ה. הסבר זה רמוז במשנה

בכך ניתן להסביר, שהפירוש על המשנה שהובא לעיל⁶ מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, שב"חביב אדם שנברא בצלם" הכוונה היא לנפש השכלית של המין האנושי בכלל, ו"בחיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם" הכוונה היא לנפש השכלית של ישראל, רמוז במשנה עצמה:

"חביב אדם שנברא בצלם" – חביבות האדם מתבטאת בעצם העובדה ש"נברא בצלם"; "חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם" – כלומר – יש לו גם חיבה נעלית יותר, חיבה עצמית²³ שבגללה בראוהו בצלם אלקים: "נברא בצלם" זוהי תוצאה של החיבה היתירה.

זהו ההבדל בין "צלם" של בני נח לבין "צלם" של יהודי:

חביבותם של בני נח נובעת מן הנפש השכלית – הצלם – שבו, ואילו חביבות ישראל הקשורה ל"צלם" אינה בגלל ה"צלם" אלא להיפך החביבות היא שהביאה לכך שניתן להם הצלם: מפני שהוא יהודי – חיבה יתירה נודעת לו, שנברא בצלם – לפיכך הוא נברא בצלם, ניתנה לו הנפש השכלית. ודוקא אז מושלם גם השכל של הנפש השכלית, ויש לו התכונה של "רוח... האדם העולה היא למעלה".

ו. ביאור דברי הרמב"ם

זהו ההסבר לפסק הרמב"ם, שיהודי צריך לכוף את "כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח":

כדי שעבודת בן־נח בקיום המצוות תהיה כראוי, אי אפשר להסתמך על "הכרע הדעת" שלו, כי הנפש השכלית שלו עלולה להביאו לידי גסות²⁴, אלא צריך לקשר זאת ליהודי. כאשר הדבר