53
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ח. ברית לקיום תמידי של העולם – רק לאחר המבול
לפי האמור לעיל מובן מדוע רצון הקב"ה הראשוני לברוא את העולם (וכן העובדה שבסיום הבריאה "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד20) לא מנע את הגזירה "אמחה..." כאשר "רבה רעת האדם בארץ", ואילו לאחר המבול כרת הקב"ה ברית, שאפילו יהיה העולם במצב שיביא לידי מחשבה "להביא חשך ואבדון לעולם"38, בכל זאת – "לא יכרת כל בשר..."39:
כאמור לעיל, מפני שהעובדה ש"עולם על מילואו נברא" נבעה מעצם אופן בריאתו על־ידי הבורא, ולא מעצמו, לכן גרמו החטאים, אשר הרחיקו את העולם מן הבורא ורצונו, לירידה כזו, שהזיכוך וההתעלות שלו לא היה כל־כך אפשרי.
וכאשר בחטאי דור המבול נתקלקל העולם כל־כך, עד אשר "ותמלא הארץ חמס", ולא היתה אפשרות מצד העולם עצמו לזיכוך והתעלות,
(שזוהי הסיבה הפנימית* לכך שתוכחת נח ואזהרתו "הקדוש־ברוך־הוא מביא עליכם את מי המבול"40 לא עוררו את דור המבול לתשובה41),
אז לא היה טעם לקיומו – "וינחם ה' כי עשה את האדם... ויאמר... אמחה..." (כי על־ידי ירידת העולם והתרחקותו מהקדוש־ברוך־הוא נסתלק ממנו רצון הבורא).
לעומת זאת לאחר המבול, נוצרה בעולם אפשרות של זיכוך והתעלות העולם מצד עצמו, וגם כאשר הוא שרוי במצב ירוד ביותר, הוא יכול להתעלות (ע"י עבודת התשובה), ולפיכך נכרתה אז הברית של "ולא יכרת כל בשר... ולא יהיה עוד מבול..." – בכל מצב שבו העולם שרוי.
ט. ה"תוקף" וה"חולשה" שלאחר המבול – מנקודה אחת
לפי האמור מובן, ששני הקצוות שנגרמו לעולם לאחר המבול – מצד אחד ה"תוקף" של "לא ישבותו" ומצד שני "הלכו ימותם הלוך וחסור" – אינם סותרים זה לזה, אלא, להיפך, הם נובעים מאותה נקודה אשר נתחדשה לאחר המבול – קיום העולם "מלמטה": לפני המבול היה קיים העולם מצד רצון הבורא, אשר "חפץ חסד הוא". ולאחר חידוש טהרת הארץ על־ידי המבול מקיים הקדוש־ברוך־הוא את העולם תמיד מצד הטהרה והזיכוך שבעולם42.
הערות
- 20.
- 38. פרש"י פרשתנו ט, יד.
- 39. פרשתנו שם, יא.
- *. ראה גם לקמן ע' 97 הערה 59.
- 40. סנהדרין קח א־ב. פרש"י פרשתנו ו, יד.
- 41. ואף שאדה"ר וקין נתעוררו בתשובה ועד שבטלה עי"ז הגזירה למטה (ב"ר ספכ"ב) – י"ל שזהו מצד שייכותם לג"ע (שהרי גם קין נולד בג"ע – פרש"י בראשית ד, א) שלמעלה מן העולם.
- 42. אין לזה סתירה ממה שארז"ל (פסחים קיח, א) ד(כל) הכ"ו דורות קודם מ"ת ניזונו בחסדו של הקב"ה – כי בזה גופא כו"כ דרגות וראה הנסמן לקמן הערה 47.
רש"י על בראשית ט׳:י״ד - הטקסט מספריא
בענני ענן. כְּשֶׁתַּעֲלֶה בְמַחֲשָׁבָה לְפָנַי לְהָבִיא חֹשֶׁךְ וַאֲבַדּוֹן לָעוֹלָם:
בענני ענן WHEN I BRING A CLOUD — When I have it in mind to bring darkness and destruction upon the world.
רש"י על בראשית ו׳:י״ד - הטקסט מספריא
עשה לך תבת. הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, וְלָמָּה הִטְרִיחוֹ בְּבִנְיָן זֶה? כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עוֹסֵק בָּהּ ק"כ שָׁנָה, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ מַה זֹּאת לְךָ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם עָתִיד הַקָּבָּ"ה לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, אוּלַי יָשׁוּבוּ:
עצי גופר. כָּךְ שְׁמוֹ. וְלָמָּה מִמִּין זֶה? עַל שֵׁם גָּפְרִית שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם לִמָּחוֹת בּוֹ:
קנים. מְדוֹרִים מְדוֹרִים לְכָל בְּהֵמָה וְחַיָּה:
בכפר. זֶפֶת בְלָשׁוֹן אֲרַמִּי, וּמָצִינוּ בַּתַּלְמוּד כּוּפְרָא בְּתֵבָתוֹ שֶׁל משֶׁה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַמַּיִם תָּשִׁים דַּיָּהּ בְּחֹמֶר מִבִּפְנִים וְזֶפֶת מִבַּחוּץ; וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק רֵיחַ רַע שֶׁל זֶפֶת, אֲבָל כָּאן מִפְּנֵי חֹזֶק הַמַּיִם זִפְּתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ:
עשה לך תבת MAKE THEE AN ARK — There are numerous ways by which God could have saved Noah; why, then, did he burden him with this construction of the Ark? So that the men of the generation of the Flood might see him employed on it for 120 years and might ask him, “What do you need this for”? and so that he might answer them, “The Holy One, blessed be He, is about to bring a flood upon the world” — perhaps they might repent (literally, return to God) (Sanhedrin 108b).
עצי גופר GOPHER WOOD — Thus is its name. Why of this species (גפר)? Because of the (גפרית) “sulphur” by which it was decreed that they were to be blotted out.
קנים ROOMS — Separate cabins for each kind of cattle and beast.
בכפר WITH כפר — This is an Aramaic term for the Hebrew זפת “pitch’’, and in the Talmud (Shabbat 67a) we find the noun כופרא “pitch”. In the case of the ark (cradle) in which Moses was placed, since the waters were not rapid it sufficed that it should be daubed with slime inside and with pitch outside; and a further reason for this was that this righteous person (Moses) should not smell the bad odour of the pitch (Sotah 12a). Here, however, because of the rough waters he had to cover it with pitch inside as well as outside.
רש"י על בראשית ד׳:א׳ - הטקסט מספריא
והאדם ידע. כְּבָר קֹדֶם הָעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה, קֹדֶם שֶׁחָטָא וְנִטְרַד מִגַּן עֵדֶן, וְכֵן הַהֵרָיוֹן וְהַלֵּדָה, שֶׁאִם כָּתַב וַיֵּדַע אָדָם, נִשְׁמָע שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּטְרַד הָיוּ לוֹ בָנִים:
קין. עַל שֵׁם קָנִיתִי:
את ה'. כְּמוֹ עִם ה', כְּשֶׁבָּרָא אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי, הוּא לְבַדּוֹ בְּרָאָנוּ אֲבָל בָּזֶה שֻׁתָּפִים אָנוּ עִמּוֹ (נדה ל"א):
את קין את אחיו את הבל. ג' אֶתִים רִבּוּיִים הֵם, מְלַמֵּד, שֶׁתְּאוֹמָה נוֹלְדָה עִם קַיִן, וְעִם הֶבֶל נוֹלְדוּ שְׁתַּיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר וַתֹּסֶף (בראשית רבה):
(1) והאדם ידע AND THE MAN KNEW already before the events related above took place — before he sinned and was driven out of the Garden of Eden. So, also, the conception and birth of Cain took place before this. Had it been written, וידע אדם it would imply that after he was driven out children were born to him (Genesis Rabbah 22:2).
קין — She called him so with reference to her use of the word.
ה‘ — ;את קניתי is like ‘עם ה “with the Lord”; she meant to say: when He created me and my husband He created us by Himself, but in the case of this one we are copartners with Him (cf. Niddah 31a).
את קין… את אחיו את הבל —The threefold ‘את’ signify extension of the scope of the text, teaching that a twin sister was born with Cain, and that with Abel two were born; consequently the text states ותוסף “and she bore more’’ than the previous time (Genesis Rabbah 22:3).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.