298

(משיחות ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א, ה'תשל"ה)

6-2

...ולחביבותא דמילתא ובפרט שהתחלת הס' ה"ה בפרשת שבוע זה - עברתי עכ"פ בין דפיו, אף שאין הזמ"ג לעיון המתאים.

ומתאים למחז"ל: אטו לא ידענא דשפיר כו', משא"כ ע"י ד,הוה מקשה בו' ממילא רווחא שמעתא" (ב"מ פד, סע"א).

אציין הערות אחדות עכ"פ: בהתחלת הספר (על הרמב"ם) -- א,

א. שלא ליקח .. גלות.

מכבר שערתי שגם מנין המצות שלפני גוף ההלכות שברמב"ם -- הוא להומב"ם עצמו -

ושמחתי לראות בסוף הרמב"ם דדפוס שולזינגר תש"ז -- תצלום כת"י הרמב"ם דריש הל' שאלה ופקדון -- בגוף כתי"ק: שתי מצות עשה א) דין כו'.

מש"כ בסיום מל"ת ב' ,אלא יומת" ולא כתב במל"ת ד' ,אלא יגלה" (בספרו ב, א) -- הוא ככתוב בפרשתנו.

והטעם י"ל בפשטות, דקמ"ל דלא יקחו כופר אפילו לאחרי שקיימו מ"ע דלהגלות הרוצח בשגגה -- לשוב לשבת בעירו. ולפרש"י עה"ת - זהו המל"ת. ולרמב"ם רפ"ה שכ' ,כדי לישב בעירו" והשמיט סיפא דקרא לשוב לשבת גו' (שזהו יסוד פרש"י) -- משמע דמפרש המל"ת דכולל ב' האופנים בשווה.