102

102 לקוטי שווין, כך ענה הקב"ה למשה ,צוה את בני עלי" -- ציווי בכלל. ג) אח"כ מוסיף שציווי זה אינו רק ,שימת לב" (זכירה) על הקב"ה, כ"א ,ואמרת אליהם את קרבגי גו'" -- הציווי צריך להביא לידי מעשה. ומובן שגם המעשה צ"ל נוגע לכל ישראל (פעולת הקרבנות, שעל ידם נעשה ,ריח ניחות" - ,נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני* ':).

ה. אמנם לפירוש זה -- קשה:

א) דברי משה (;יפקוד ה'") נאמרו להקב"ה בציווי -- ,מצוני על בנ" (ולכן ענה אותו הקב"ה ,צו את בנ"י", כנ"ל) -- איך יתכן שמשה ידבר להקב"ת בלשון כזו!

ב) בקשת משה ;יפקוד ה'" היא דבר המוכרח לקיום עם בנ"י, וכמפורש שלא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"'י; ואילו מענה הקב"ה ,צוה את בני" להקריב קרבנות כו', תכליתו שיהי' ,ריח ניחוח" -- ,נחת רוח לפני כו?? --

ותמוה ביותר: האם ה,נחת רוח לפני כו'* (שע"י הקרבת הקרבנות) מוכרחת יותר מ,יפקוד ה' גו' איש על העדה", עד שהקב"ה בא בטענה למשה ,עד שאתה מצוני על בני -- צוה את בני עלי"1!

ומתרץ רש"י כ"ז ע"י ,משל מבת.:

מלך שהיתה נפטרת מן העולם והיתה מפקדת לבעלה על בני' וכו' " -- ע"י משל זה [דמשה נמשל ל,בת מלך" (בעת ש,נפטרת מן העולם* ובענין

פינחס ג

ש,מפקדת על בגי',), והקב"ה -- ,בעלה" (סתם)] מובן כל הנ"ל [ולכן מסיים רש"י ,כדאי' בספרי" לשלול המשל שבתנחומא, כנ"ל סיג].

ו והביאור -- בהמשל:

א) האשה, בהיותה ,בת מלך", תו" בעת היא בתקיפות מ,בעלה" (סתם) שאינו מלך, אבל רק (א) כש,נפטרת מן העולם", (ב) כש,מפקדת על בני'": בל ימי נישואי' -- הרי בכל אשה נאמר יי ,והוא ימשל בך" שהיא כפופה ובטלה ל,בעלה". אבל כשבא הזמן: 1) ש,נפטרת מן העולם", 2) שמוכרחת לפקד ,לבעלה (סתם) על בני'* ועוד שהם נכדי המלך, הרי אז חוזר וגיעור התוקף של ,בת מלך*.

ב) הבעל מבקש שאשתו תצוה את בניו עליו ובלשון של ,צו" ווזירוז: כיון שהוא ,בעלה" סתם ולא מלך, יש מקום לחשש שהבנים נכדי מלך .ינהגו בי מנהג בזיון כו"* *, ולכן נחוץ שאשתו (שהיא ,בת המלך) תזרזם ותזהירם על כך.:

ג) הטענה היא ,עד שאת מפקדתני כו' פקדי בני עלי כו'": בשלמא אם הי' מלך, הנה גם אם בניו לא ינהגו בו כבוד -- אינו זקוק (כ"כ) להם, כי מלך הוא ויש לו שרים ועבדים וכו' ; אבל מאחר שהוא .בעל" סתם, אין לו אלא בניו לבד, ואם הם לא ינהגו בו כבוד כו' הרי כו'.

ועד*ז הוא בהנמשל ג א) בענין בקשת משה ,יפקוד ה'