20
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
20 לקוטי
א. בפסוק .ובבא משה גו' לדבר אתו גו' וישמע את הקול מדבר אליו גו' וידבר אליו" מפרש רש"י *: ?וידבר אליו -- למעט אהרן מן הדברות".
בוונת רש"י בפשטות היא: התיבות ,וידבר אליו" הן מיותרות לכאורה, כי כבר נאמר לפנ"ז ,(וישמע את הד קול) מדבר * אליו"*, ולכן מפרש שהכפיל הכתוב להדגיש שהדבור הי' ,אליו* (אל משה) דוקא ו/למעט אהרן מן הדברות"*.
לאחרי שפרש"י את התיבות ,וידבר > אליו" מעתיק הוא את התיבות וישמע את הקול" ומפרש : ,יכול קול נמוך ת"ל את הקול, הוא הקול שנדבר עמו בסיני וכשמגיע לפתח הי' נפסק ולא הי' יוצא חוץ לאהל" .
וכוונתו בפשטות היא, שלשון הכתוב ,(את) הקול" בה"א הידיעה משמיענו שהוא הקול הידוע מכבר, היינו חקול שנדבר עם משה בסיני, וקול זה ודאי שהי' ,קול גדול" שהרי שמעו אותו כל הששים ריבוא אנשים (ונשים וכו מישראל *.
וצריך להבין :
א) בכתוב נאמר : ,וישמע את הקול (ואח"'כ) מדבר אליו גו וידבר אלין* ולמה משנה רש"י בסדר פירושי ה-
נאמרו י"ג מיעוטין ללמדך שלא לאהרן נאמ* רו אלא למשה שיאמר לאהרן ואלו הן כוי וידבר אליו כו'", כי בפעם הראשונה מפרש הענין באריכות ובפרטיות, ובפעם השני מעורר על הענין בכללות וסומן עמ"ש לפנייז. וראה לקו"ש חי"א ע' 100 הערה 14.
הערות
- 1. סיום פרשתנו.
- 2. משא"כ ,לדבר אתו" -- מדבר בכונת משה ולא בהבפו"מ, ולהעיר מפיי המלבייים לספרא ר"ם ויקרא.
- 3. במושב זקנים עה"ת כאן משמע שמפרש מ"ש בתחלת הכתוב ,(ובבא משה גו') לדבר אתו" ש,אתו* קאי על הקב"ה ו,לדבר אתו" פי' שמשה ידבר עם הקב"ה. ולפ"ו הי" אפשר לומר שגם מ"ש ,וידבר אלין* פירושו, שמשה היי מדבר עם הקב"ה (כפילי ובנו בחיי כאן) ואינו מיותר. אבל בר"פ ויקרא כבר כתב רש"י (והוא בספרי כאן. ובספרא ר"פ ויקרא) ש,לדבר אתו" <מדבר אליו* ,וידבר אליו" הם מהי"ג מיעוטין שד נאמרו למעט אהרן:
- 4. ומה שפרש"י ש,אתו" קאי על משה (דלא כהנ"ל), מובן בפשטות, כי ע"ד הפשט מוכח בכ"מ שמשה ה" בא לאהל מועד בכדי שהקב"ה ידבר אתו. רְאה תרומה כה, כב. ריפ ויקרא. ועוד.
- 4. ומיש רש"י ,(מן) הדברות" (בה"א הידיעה ובלי רבים) כוונתו לעורך ולהזכיר על מה שכבר פירש בר"פ ויקרא : ,י"ג דברות נאמרו בתורה למשה ולאהרן וכנגדן
- 5. ראה פרש"י ר"פ ויקרא (וראה גם הערה הקודמת) -- כבשינויים. וגתבארו בשיחת שיפ נשא תשכ"ח,
- 66. ובפרט לפי מה שפרש"י כבר (יתרו כ, ב): ,קולות באין מד' רוחות ומן השמים ומן והארץ". וראה פרש"י (שם יט, יט) שגם כ,שהי' משה מדבר ומשמיע הדבוות לישראל כו' הקב"ה מסייעו לתת בו כח להיות קולו מגביר ונשמע". וראה ואתחנן ה, יט
רש"י על שמות י״ט:י״ט - הטקסט מספריא
הולך וחזק מאד. מִנְהַג הֶדְיוֹט כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְכוֹהֶה, אֲבָל כָּאן הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, וְלָמָּה כָּךְ מִתְּחִלָּה? לְשַׂבֵּר אָזְנֵיהֶם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ:
משה ידבר. כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל – שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ – וְהַקָּבָּ"ה מְסַיְּעוֹ לָתֵת בּוֹ כֹחַ לִהְיוֹת קוֹלוֹ מַגְבִּיר וְנִשְׁמָע (שם):
יעננו בקול. יַעֲנֶנּוּ עַל דְּבַר הַקּוֹל, כְּמוֹ אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ (מלכים א י"ח) – עַל דְּבַר הָאֵשׁ, לְהוֹרִידוֹ:
הולך וחזק מאד WAXED LOUDER AND LOUDER — The manner of an ordinary person is that the longer he continues to blow a trumpet the sound he produces becomes weaker and fainter; but in this instance it went on getting stronger. And why was it thus (i. e. not so loud) at first? To make their ears receptive to as much as they were able to hear (Mekhilta).
משה ידבר MOSES SPAKE — When Moses was speaking and proclaiming the Commandments to Israel — for they heard from the Almighty’s mouth only the Commandments אנכי and לא יהיה לך, whilst the others were promulgated by Moses — then the Holy One, blessed be He, assisted him by giving him strength so that his voice might be powerful and so become audible (Mekhilta).
יעננו בקול signifies He answered him in respect to (ב) the voice, just as (1 Kings 18:24) “He that answereth באש” — “in respect to the fire” — i. e. by causing fire to descend. (So here: God answered Moses’ petition that his voice might become audible to the vast concourse of people).
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ג ע' 20
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.