ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יב בחוקותי שיחה א

124

הסריקה השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

14 לקוטי

ד נוסף על זה, כמה ענינים ודיוד קים בהסוגיא דורשים ביאור :

א) כשקנסו לר"מ ולר"נ ,דלא נימ" רו שמעתא משמייהו" -- למה בחרו דוקא את הכינוי ,אחרים" לר"מ*י ו,יש אומרים" לר"נ?

ב) מצינו הרבה משניות שבהן נז" כר שמו של ר"מ בפירוש -- ואיך זה מתאים עם הקנס ,דלא נימרו.. משמייהו"? ודוחק לומר שכל אלו המשניות המרובות, שבהן הוזכר שמו, הוקבעה נוסחתן קודם העובדא הנ"ל **; ואילו לאחר שקנסוהו לא נאמרו אלא אלו ההלכות המועטות שבהן נזכר בשם ,אחרים" '*.

בחוקותי א

ג) בהסוגיא מובאה העובדה ד,מת" ני לי' רבי לר"ש ברי'", נראה בפשטות שהמכוון בזה הוא השקו"ט שבין רבי ובנו באופן הזכרת דבר בשם ר"מ (בשם ,אחרים" או <משום ך"מ"), אבל לא בתוכן הענין הנאמר בשמו, מכיון שאין לו שייכות לנדו"ד -- וא"כ למה הובא גם גוף הענין? ולא עוד, אלא לאחר שמסיים בגמ' ,הדר אתני לי' אמרו משום ר"מ" -- חוזר ושונה עוה"פ: ,אילו הי' תמורה לא הי' קרב"1

ה הביאור בכל הנ"ל: הפי' בהמשך הסוגיא הוא עִ"פ הבאר שבע. היינו שגם העובדא דר"מ ור"נ היא מצד פלוגתתם עם רשב"ג אי ,סיני" עדיף או ,עוקר הרים"; אבל מי מהם ,סיני* ומי ,עוקר הרים", נלפענ"ד שמוח" לפת השיטה: ר"מ (כדמוכח לעיל) ור"נ היו במעלת ,עוקר הרים". ורז שב'ג -- ,סיני". וכפי שמשמע גם מהלשון .פליגו בה רשב"ג ורבנן חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף". וידוע :: דבסגנון זה, דלא נתפרש מי הוא ה,חד אמר" הראשון ומי השני, נקטינן דזה ששמו נזכר לראשונה הוא בעל הדיעה הראשונה, ולפ"ז בנדו"ד רשב"ג הוא שאמר ;סיני* עדיף *י ור"מ ור"נ אומרים +עוקר

וראה באר שבע כאן ומה שהקשה עליו בסדהיד. 2) ראה רדב"ז הל' מע"ש (פ"ו הי"ג). 3) עפ" (שרשב"ג הוא סני) יומתק מה שאמרו חו"ל (גיטין לח, א. וש") ,כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ וכו'" -- כי הרי המסקנא היא ,סיני

הערות

9. מובא מס' כריתות ח"ד (ימות עולם) שער ראשון (ס" יט) ובסדר תו"א ס"ד דבהלכות שאמר ר"מ בשם אלישע אחר נקרא אחרים. אבל ראה לקמן הערה 21.
2. ) ובפרט שבמשנה זו עצמה המובאת בסוגיא דילן, בתחילה איתא% ,דברי ר"מ" ואח"כ .אמרו משום. ר"מ".
1. בתוס' (סוטה יב, א ד"ה אחרים) : .שמועות שקיבל מאלישע בן אבוי' קבעום בשם אחרים מפני שהי' שמו אחר אבל שאר שמועות קבעום בשמו, ולא מסתברא וכו" אלא נראה דלאחר דאסקוהו אחוים חזר בו וכויי, ובס' כריתות ח"ה לשון למודים (שער אי סוף ס" ל -- הובא גם בסדה"ד) כותב (בנוגע לזה שבר"ה (ח, א) דריש ר"מ עשר תעשר, ובכריתות (יא, א) אמרו אחרים דברה תורה כלשון בני אדם) ש,ואולי יתכן לפרש דלבסוף ימיו כשקראוהו אחוים מההיא מעשה דהוריות חזר בו מעשר תעשר". ועפ"ז הי' מקום לומר דעדיז הוא בנוגע כל השמועות, דנקרא אחרים רק באותן שאמר אחר מעשה ההיא -- אמגם הז דוחק כמ"ש בפנים. וכן הקשה בסרה*ד.

מצוטט בעמוד אחד

שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1

אורח חיים חלק ג ‹ הלכות פסח: ‹ תסב דין מי פירות אם מחמיצין ובו כ"ב סעיפים: ‹ א לקו"ש חי"ב ע' 124

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.