111
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בקמי' בשביעית, ואף אם לא יקצור האדם מה שגדל בזריעתו -- חרי ע"י עשייתו לא הייתה הארץ כלל במצב של שביתה*י.
וע"פ הלימוד כשם כו' -- אפשר לטעות ד,שבת לה' " הנאמר בשביעית מלמדנו יי אשבת בראשית -- שגם בה מחוייבים בתוספת. ולזה מדייק התו"כ ודורש: כשם שנאמר בשבת כ" כך נאמר כו'. היינו, הלשון ,שבת לה'*
9) ראה עד"ז בביאור פערלא שם דאם נקלט הזריעה בשביעית (אף שזרע מקמי שביעית) עבר על עשה דשביתת הארץ, ומה"ט אין נוטעין כו' ערב שביעית כו עיייש. (אבל ראה מני"ח (מצוה שכו בסופה) שקויט בכעין זה).
-- אבל י"ל דמצד הסברא אין מקום לתוספת שבת כי קדושתה ,מיקדשא וקיימאיי (ביצה יז, א) ע"י ששבת הקב"ה -- ושביתת הקב"ה הי" רק המעל"ע דשבת, וכמרז'יל (ב"ר פיי ט -- הובא בפרש"י בראשית ב, ב) בו"ד שאינו יודע לא עתיו כו" מוסיף מחול על הקדש אבל הקב"ה שהוא יודע כו נכנס בו כחוט השערה*.
בהר א
שוחות 11 (הנכפל פה) מדגיש ומלמדנו שהשביתה של שנה השביעית היא בדוגמת הד ,שבת לה'* -- ,שבת בראשית". ויש ללמוד אופני ודיני השביתה שלה משבת בראשית, ולא להיפך.
ו אמנם כ"ז הוא דרשת הפסוק ע'ד ההלכה, אבל ע'ד הפשט -- דרכו של רש"י בפירושו עה"ת -- כוונת הכתוב ,שבת לה'" הוא ללמד שהשביתה צ"ל ,לשם ה'* בדוגמת ,שבת בראשית*" (כנ"ל ס'ג).
ויובן זה בהקדים ביאור דיוק הלשון ,שבת בראשית", ולא ,שבת ימים* (ע'ד הלשון:י בנוגע לשמיטה - ,שבת שנים")?
והנה עה"פ :* ,ממחרת השבת יניפנו הכהן" פירש"י : +ממחרת יו"ט הראשון של פסח שאם אתה אומר שבת בראשית אי אתה יודע איזהו". והיינו דהלשון ,שבת" שייך גם איו"ט, ושבת בראשית" שולל יו"ט.
והביאור : בהציווי על שביתת האדם בשבת (שע"ש זה נק' ,שבת") נאמרו ב' טעמים י:: א) זכר למעשה בראשית -- דמכיון ד,ששת ימים עשה ה' את השמים גו' וינח ביום השביעי" לכן נצטווה האדם ,ששת ימים תעבוד גו
1 ירושלמי שביעית שם. 2) אמור כג, יא,
הערות
- 0. לכאו' אפשר ללמוד במכש"כ משביעית -- וא"צ להלימוד ר,שבת -- שבתי (וראה מכילתא דרשב"י משפטים כג, יב. תוס' ר"ה ט, א ד"ה ורבי ישמעאל. ד"ה ור"ע. רשב"א וריטביא שם).
- 2. *) ועוד: ע*פ מרז"ל זה כל הענין דתוס'" שבת הוא מצד הספק ,שאינו יודע עתיו כו'*. וראה לקו*ש ח"ה ע' 31 הערה 2 די"ל זגם המדרש ס"ל להדרשה ,תשבתו שבתכם" (ראה לעיל הערה 16) אלא שמבאר הטעם שצריך להוסיף מחול על הקדש -- לפי שבו*ד אינו יודע כו', עיי"ש. וספק זה אינו בנדו"ד דתוספת שביעית -- ראה הערה הנ"ל.
- 3. ראה מו (ח"ב פל"א -- הובא ברמב"ן ואתחנן ה, טו). מט"מ סתל"ז. וראה שער הכולל (להרא"ד לאהאוט -- פיז סכייט) שזהו החילוק בין תפלת ערבית ושחרית דש"ק -- לענין אמירת ,זכר למעשה ברא" שית - "7
רמב"ן על דברים ה׳:ט״ו - הטקסט מספריא
וְטַעַם עַל כֵּן צִוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, צִוָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה כֵן בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כָּךְ פֵּרֵשׁ ר"א (אבן עזרא על דברים ה':י"ד). וְאֵינוֹ נָכוֹן, וְאָנוּ אוֹמְרִים בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם "כִּי יוֹם זֶה תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם" כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בּוֹ זָכָר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְהָרַב אָמַר בְּסֵפֶר הַמּוֹרֶה (ב לא) כִּי הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן הוּא כְּבוֹד הַיּוֹם וְהִדּוּרוֹ, וְכַאֲשֶׁר אָמַר (שמות כ יא) עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ, וְעַל כֵּן הִזְכִּיר טַעַם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה', אֲבָל בְּכָאן יַזְהִיר אוֹתָנוּ לִשְׁמֹר הַשַּׁבָּת בַּעֲבוּר הֱיוֹתֵנוּ עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם עוֹבְדִים כָּל הַיּוֹם עַל כָּרְחֵנוּ וְלֹא הָיְתָה לָנוּ מְנוּחָה, וְהוּא יְצַוֵּנוּ עַתָּה לִשְׁבּוֹת וְלָנוּחַ כְּדֵי שֶׁנַּזְכִּיר חַסְדֵי הַשֵּׁם עָלֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָנוּ מֵעַבְדוּת לִמְנוּחָה. וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת בִּכְלָלָהּ שְׁנֵי טְעָמִים, לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם כִּי יֵשׁ אֱלוֹהַּ בּוֹרֵא, וְלִזְכֹּר עוֹד הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו אֲשֶׁר קָנָה אוֹתָנוּ לוֹ לַעֲבָדִים. גַּם זֶה אֵינוֹ מְחֻוָּר אֶצְלִי, כִּי בִּהְיוֹתֵנוּ שׁוֹבְתִים וְלֹא נַעֲשֶׂה מְלָאכָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֵין לָנוּ בָּזֶה זִכְרוֹן לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְאֵין לָרוֹאֶה אוֹתָנוּ בְּטֵלִים מִמְּלָאכָה יְדִיעָה בָּזֶה, רַק הִיא כִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. אֲבָל יִהְיֶה בּוֹ זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁנִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם שֶׁשָּׁבַת הַשֵּׁם וַיִּנָּפַשׁ. וְהָרָאוּי יוֹתֵר לוֹמַר כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת יְצִיאַת מִצְרַיִם מוֹרָה עַל אֱלוֹהַּ קַדְמוֹן מְחַדֵּשׁ חָפֵץ וְיָכוֹל כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בַּדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן (שם שם ב), עַל כֵּן אָמַר בְּכָאן אִם יַעֲלֶה בְּלִבְּךָ סָפֵק עַל הַשַּׁבָּת הַמּוֹרָה עַל הַחִדּוּשׁ וְהַחֵפֶץ וְהַיְּכֹלֶת, תִּזְכֹּר מָה שֶׁרָאוּ עֵינֶיךָ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהִיא לְךָ לִרְאָיָה וּלְזֵכֶר. הִנֵּה הַשַּׁבָּת זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם וִיצִיאַת מִצְרַיִם זֵכֶר לַשַּׁבָּת, כִּי יִזָּכְרוּ בּוֹ וְיֹאמְרוּ הַשֵּׁם הוּא מְחַדֵּשׁ בַּכֹּל אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וְעוֹשֶׂה בַּכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, כִּי הוּא אֲשֶׁר בָּרָא הַכֹּל בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְזֶה טַעַם עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. וְהִנֵּה לֹא פֵּרֵשׁ כָּאן טַעַם הַשְּׁבִיתָה כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וְגוֹ' שֶׁכְּבָר הֻזְכַּר זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת בַּתּוֹרָה, אֲבָל אָמַר בִּקְצָרָה וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שָׁבַת בּוֹ וַיִּנָּפַשׁ, וּבֵאֵר לָהֶם כִּי מִיְּצִיאַת מִצְרַיִם יֵדְעוּ שֶׁהוּא אָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וְשָׁבַת מִמֶּנּוּ. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת נוּכַל עוֹד לְהוֹסִיף בָּזֶה, כִּי הַדִּבּוּר הַזֶּה בְּשָׁמוֹר לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, וְעַל כֵּן יְצַוֵּנוּ שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרוֹעַ הַנְּטוּיָה שֶׁרָאִינוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּמִמֶּנּוּ לָנוּ הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם יד לא) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה', וְעַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁתְּהֵא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּת זוּגוֹ לַשַּׁבָּת, כַּנִּרְמָז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר יא ט), וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כ ‹ מקץ ‹ שיחה ב ‹ 202 לקו"ש חי"ב ע' 111
תורת מנחם 1
- כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט. לקו"ש חי"ב ע' 111
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב מאותו ספר ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר ר"ה דף ט
- לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ג מאותו ספר ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות כרך כב קדושים שיחה א מאותו ספר ר"ה ט, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג ר"ה ט, א
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד ר"ה ט, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו ר"ה ט, א
- תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו ר"ה ט, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסא זמן הדלקת נרות לשבת ד ר"ה ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרד סדר ערב יום כיפור א ר"ה ט, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרח סדר סעודה המפסקת א ר"ה ט, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רסא (ג) ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שמג דין קטן בשבת ר"ה ט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרד סדר ערב יום כיפור ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכב סדר תפלת מנחה ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכג סדר תפלת נעילה ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יז מי הם החייבים בציצית ר"ה ט, ב