25

על נסים מסוימים, הנה מסתבר לומר שלראשונה אמרו ע"ד החיוב על אותו הנס .שאירע להם בעצמם. כן מובן שאם נעשו להם כמה מהנסים שעליהם חייבים קרבן תודה -- צריך להזכירם ע'פ הסדר שנעשו להם, ורק אח'כ להגיד חיוב קרבן על נכ ש(עדיין) לא נעשה אתם.

והנה מהד' נסים שעליהם חייבים קרבן תודה נעשו לבנ"י שלשה -- ובהסדר שמונה אותם רש"י:

עברו את הים, אח"כ הלכו במדבר*י ואח"כ גזר הקב"ה עליהם להיות סגורים במדבר

[(רק בניהם יצאו ממנו לאחרי) ארבעים שנה. [וידעו מזה -- ע"פ פרש"ייי עה"פ *9: ,תביאמו ותטעמו וגו'". ואף שאומר ,נתנבא משה שלא יכנס (ולא ,יכנסו") לארץ", הרי אח"ז שרו כן כל בנ"י כנאמר ישיר משה ובנ"י. אבל כ"ז הוא לפלפולא ולחידודא, כי מסתבר לומר בפרש"י שם (כדמשמע מפשטות הכתובים) שאף שנתנבא משה ,לא ידע מה ניבא" 5%

*28) כי איתם הי' בקצה המדבר (בשלח יג, כ). וראה מסעי (לג, ת).

9) אאפ"ל שידעו זה ממש"ג בבשלת (טז, לה): מ' שנה עד בואם אל ארץ נושבת -- כי עְכצַ"ל דמשפרש"י (משפטים כד, ז) דבספר הברית הי' כתוב ,מבראשית ועד מי"ת'", אין כוונתו לכתובים כגון הנ"ל, שהרי מפורש בהתחלתו: ובנ"י אכלו (ל' עבר) את המן מ' שנה גו' -- דמוכח שנכתב בסוף מ' שנה (אלא שהעמידו משה אז בפרשה שלו -- פ' המן, וע"ד וישלח לב, לג שם לו, לא. ועוד. ואכ"מ).

*29) בשלח ט, יןז.

וא'צ לבז כי פשוט] -- שכאשר נאמר לבנ"י שיתעכבו במדבר סיני מ' יום עד רדת משה מן ההר -- הרי הרגישו בעצמם מעין ;חבוש בחשך וצלמות" כו].

ולכן מובן שנאמרו לבנ"י בהסדר: ,יורדי הים:י והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים" ואח"כ אמר להם הסוג הד' -- שלא אירע להם : ,וחולה שנתרפא", שגם על זה חייבים בקרבן תודה **.

עפ"ז מובן ג"כ למה כותב רש"י ג' הענינים הראשונים בלשון רבים, והרביעי בלשון יחיד -- כי ג' הנסים הראשונים אירעו לכל בג"י, משא"כ הסוג הרביעי '5.

3 והטעם למה ב,חולה"* מוסיף רש"י ,שנתרפא", דלא כבשאר הג' שאינו כותב ,שעלו" וכיו"ב -- כי כאן איירי בהקרבת קרבן תודה שצ"ל בביהמ"ק, ומובן מעצמו שא"א להביא קרבן בהיותו בים וכו', משא"כ בחולה מקום לומר שתיכף שישנה קצת הטבה מביא קרבן תודה -- לכן מוסיף

-₪-