22
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
22 לקוטי
שלמי תודה הן וטעונות וכו" -- כוונתו לומר ש,אם על תודה" בא בהמד שך למ"ש ,וזאת תורת זבח השלמים", היינו שבפרשה זו בא הכתוב להוסיף עוד סוג ופרט ב,זבח השלמים" עליו דובר בפ' ויקרא -- קרבן תודה, שישנם בו כמה פרטי דינים שאינם בשאר שלמים: ,טעונות' לחם ה" אמור בענין ואינן נאכלין אלא ליום ולילה כמו שמפורש כא " *'.
ופירוש זה מוכח ממ"ש ,אם על תודה יקריבנו גו'" (ולא ,יקריב" סתם), שפירושו יקריב אותו -- ,זבח השלמים" האמור בכתוב לפני זה, וכאלו כתוב ,אם על תודה יקריב את זבח השלמים", דינו כך וכך.
ומכיון שההוכחה לפירושו היא מד תיבת ,יקריבנו", וגם הקושיא הנ"ל אינה מתעוררת (על הפסוק ,וזאת תורת זבח השלמים*) אלא לאחר שבאים ל(פסוק שלאחריו) ,אם על תודה יקריבנו וגו'" -- (כי אז משמע לפום
צ\
ריהטא שהכתוב מתחיל לבאר קרבן אחר, לא של שלמים)-- לכן מפרש. רש"י את פירושו (לא על הפסוק ;וזאת תורת . . השלמים", אלא) על הפסוק ,אם על תודה וגו" ::.
ג. והנה אף שענין זה הוא עיקר החידוש בפירושו על הכתוב, מ"מ מפרש רש"י בדרך אגב :י (בתוך דברי הפירוש הנ"ל) גם דבר המובן בפשטות בלא פירושו:י (מצד ההכרח המבואר בדברי רש"י גופא, וכדלהלן), והוא: שהחיוב להביא קרבן תודה הוא רק על ד' נסים אלו [ומטעם זה אין רש"י מפרשו בדיבור בפ"ע (כה* כלל (המדובר כ"פ) שבמקום שמפרש בתיבה אחת ב' ענינים נפרדים, מעתיק רש"י אותה התיבה פעם נוספת כדי לחלק בין ענין לענין) -- כי באמת מובן הוא מעצמוי ורק בדרך אגב מפרשו י:].
הערות
- 9. ומפרט רש"י דינים אלו בתחלת הענין -- ע"ד פי' בשאר הקרבנות שבפי זו -- שמפרט בתחלת הפ' הדינים שניתוספו בהפרשה.
- 0. ומ"ש רש"י ,נדר שלמים הללו" אף שחובה היא -- י"ל : החיוב הוא לאחרי שנעשה הנס -- אבל מצינו שיעקב אבינו נדר להביא קרבן (בתור הודאה) עוד בהיותו בהעת צרה, כמ"ש (ויצא כח, כ) ,וידר יעקב נדר לאמר אם וגו' והאבן הזאת אשר שמתי יהי' בית אלקים" (וכ"ה ביונה (ב, 06: .ואצי בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה וגו'" -- ובכ"מ) -- לכן (מכיון שעיד הרגיל כן הוא) כותב רש"י ,נדר" כי בודאי נדר הקרבן עוד לפני זה. [ועפ"ז יש להוסיף רמז בהתיבה ,יקריבנו" (ולא ,יקריב" סתם) -- אותו שכבר נדר].
- 1. ומה שחוזר עוה"פ ,אם על אחת מאלה" [דלכאו' הרי כבר כתב בתחלת דבריו .אם על דבר הודאה וכו"" והול"ל ,.. תודה -- נדר שלמים הללו כו'"], הוא ע"פ פרשיי בכ"מ אפילו בנוגע ללשון הכתוב (ראה וארא ו, כט. וכ"ה בר"פ ויצא ובכ"מ) ,הוא הדבור עצמו האמור למעלה כו' אלא מתוך שהפסיק הענין כו' חזר הענין עליו להתחיל בו".
- 2. וגם בכדי שלא לטעות בכמה מה" פרטים -- כדלהלן בפנים.
- 3. וכדמוכח מלשון רש"י: ,אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון.. שהם צריכין להודות וכו" -- היינו שזהו דין הידוע כבר (דאל"כ הול"ל בלשון חידוש .הם צריכין להודות" (בלא שיין) ).
- 4. וע"ד המבואר בלקו"ש חי"א ע' 29 סעי' ה' בנוגע לפרש"י (וארא ח, יז) ,כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא".
רש"י על שמות ח׳:י״ז - הטקסט מספריא
משליח בך. מְגָרֶה בְךָ, וְכֵן "וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם" (דברים ל"ב), לְשׁוֹן שִׁסּוּי, אינציט"ר בְּלַעַז:
את הערב. כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים בָּהֶם; וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר בָּאַגָּדָה בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה לָמָּה זוֹ וְלָמָּה זוֹ; בְּטַכְסִיסֵי מִלְחֲמוֹת מְלָכִים בָּא עֲלֵיהֶם, כְּסֵדֶר מַלְכוּת כְּשֶׁצָּרָה עַל עִיר, בַּתְּחִלָּה מְקַלְקֵל מַעְיְנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין עֲלֵיהֶם וּמְרִיעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם, וְכֵן הַצְפַרְדְּעִים מְקַרְקְרִים וְהוֹמִים וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (פ' בא):
משליח בך means I WILL INCITE AGAINST THEE. Another example is. (Deuteronomy 32:24) “I will incite (אשלח) the tooth of beasts against them”, where it signifies letting loose an animal against a person; old French inciter. English to incite.
את הערב this means all kinds of wild beasts, serpents, and scorpions (a mixture [ערב] of noxious creatures) in a crowd (Exodus Rabbah 11:3) — these played havoc with them. There is a reason given in the Midrash in the case of each plague why this particular one and why that: God came against them with the tactics of warlike operations as carried out by kings in orderly sequence: a government (monarch) who is besieging a city first destroys its water supply, then they blow the trumpets and sound an alarm in order to terrify and dismay them — thus [their water supply was turned into blood], the frogs croaked and made a noise etc. - just as you will find it stated in the Midrash of Rabbi Tanchuma 2:3:4.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

