282
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 1. *) בתחלת השיחה. נדפסה כולה בראש לקו"ש ח"ט. המו"ל.
- 3. להעיר מל' שו"ע אדה"ז (סרס"ג ס"ה) ,שהנשים מוזהרות בו (בנר שבת) יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית* (כלשון הטור שם בדברי הרמב"ם הל' שבת פ"ה ה"ג, משאי"כ ברמביים שלפנינו -- במלאכת הבית).
- 3. שמצות אלו השייכות גם לנר גשמי -- בהן הוא עיקר הענין ד,נר מצוה", כדמוכח מדחז"ל (שבת כג, ב) דהשכר שבסיום הכתוב (כי נר מצוה ו)תורה אור -- הוא דוקא בהזהיר בנרות דשבת וחגוכה.
- 4. וראה זח"ב קסו, א: ,כי נר מצוה מאי נר דא . . נר דשבת", שמזה משמע אשר במצות אלו [השייכות לנר גשמי] גופא -- עיקר הענין דנר מצוה הוא נר שבת.
- 5. להעיר גם ממחז"ל דב' נרות כנגד זכור ושמור (טור ושו"ע או"ח רסרס"ג) -- שענינם ותקפם במשך כל המעל"ע.
- 6. ראה גם לקו"ת בלק עב, ב.
משנה תורה, הלכות שבת ה׳:ג׳ - הטקסט מספריא
המדליק צריך להדליק מבעוד יום קודם שקיעת החמה. ונשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העסוקות במלאכת הבית. ואף על פי כן צריך האיש להזהירן ולבדוק אותן על כך ולומר להן ולאנשי ביתו ערב שבת קודם שתחשך הדליקו את הנר. ספק חשיכה ונכנס השבת ספק לא נכנס אין מדליקין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.