160
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי ציווי מיוחד ע"ז (בפ' תשא) מ"מ כשמסר אזהרה לבנ"י אמר להם ה" ציווי הראשון והעקרי בזה -- אזהרת שבת שבעשה'"ד יי ודייק והדגיש שהוא ציווי שנאמר להם בעשה"ד בכדי לנמק למה לא נדחה איסור מלאכת שבת מפגי מלאכת המשכןןי
הציוויים שנאמרו בעשרת הדברות חשיבות מיוחדת להם: א) בעשה"ד כתוב יי ,וידבר אלקים את כל הדברים האלה" ופרש"י : שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור א' -- ולפ'ז נמצא שכל עשרת הדברות (ולא רק ב' דברות ראשונות) שמעו בנ"י מפי הקב"ה זג ב) גם כאשר .חזר ופי' +. כל דבור ודבור בפ"ע":י, הנה עם היות שאז ,לא שמעו מפי הגבורה אלא אנכי ולא יהי' לך" ושאר הדברות הי' ,משה מדבר ומשמיע . . לישראל":י מ"מ יש גם בחזרה זו (של משה) מעלה וחשיבות מיוחדת לגבי שאר ציוויי התורה ששמעו מפי משה (כולל הציוויים דפ' תשא) כי ה"ז פי' הדיבור ששמעו מפי הקב"ה
\יהֶהל א
(בדבור א'"). ג) העשה"ד נאמרן בקול גדול וראו את הקולות יי. ד) על כל דיבור ענו הן כו'יי. ה) העשהיד נאמרו במעמד כל ישראל יחד, ומזה - שענין מיוחד בציוויים אלו ולכן נאמרו לכל ישראל, אנשים ונשים יי וכו' (כולל משה אהרן והזקנים) ביחד*5.
[ועוד ענין בזה : בהציווי על שמירת שבת שבעשה"ד נכלל (ונכפל) גם הציווי ד,מרה* וכמש"נ (בעשה"ד בפי ואתחנן י:) ,כאשר צוך ה"א" ופרש"י: כאשר צוך קודם מ"ת במרה].
ולכן חזר משה על הציווי שבעשה"ד מכיון ד(נוסף על עצם החשיבות שבציווי זה) בזה אמר להם הביאור
ולהעיר שבצידה לדרך לפרש"י (שם יט, יט) כ' שגם מה שדיבר משה ה" זה עִם קולו של הקב"ה.
השיטות באופן אמירת ושמיעת עשה"ר -- ראה תו"ש ליתרו (כ, א) ס"ח ובמילואים שם (נזכר לעיל בע' 94 הערה 35).
1 ואתחגן ה, יט יתרו כ, טו.
לזקנים ורק אח"כ לכל ישראל (רשיי תשא לד, לב -- מעירובין נד, כ). 65 ה, ב.
הערות
- 5. יתרו כ, ח ואילך.
- 6. שם א
- 3. זז) וראה צידה לדרך (על פרש"י שם) רלרש"י, אף שנאמרו כולם בדבור א', מ"מ שמעו ישראל והבינו את הדברות.
- 8. פרש"י יתרו שם.
- 9. פרש"י שם יט, יט וראה חזקוני (שם כ, א): פרש"י מלמד שאמר הקב"ה את כל הדברות . . כלומר בתחלה אמרן הקב"ה בבת אחת . . מלמד שחזר המפרש ופיי כל דבור ודבור . . אנכי ולא יה" לך חזר ופי" הקב"ה ולא הי" להם יכולת לסבול . . ובא משה וחזר ופי" משם ואילך כל דבור ודבור . . ומה שפרש"י מלמד שחזר ופירש קאי אהקב"ה וקאי אמשה פיי כל א' וא' חזר ופיי חלקו מהדברות.
- 0. ובפרט לפי הפיי (רבינו ברוך הובא ברבעה"ת. רא"ם, משכיל לדוד, צידה לדרך (-- בדעת רש"י), ועוד) שבחזרה על הדברות חזר גם הקב"ה בעצמו ופירש (בשבילם) כל דבור ודבור (אלא שישראל לא שמעו (בעת חזרה זו) את כל העשה"ד (לבד אנכי ולא יהי' לך) מפיו של הקב"ה, כ"א מפיו של משה).
- 2. רש"י יתרו שם, א. מכילתא עה"פ.
- 3. ובפדר"א פמ"א דגם לנשמות של
- 9. כל הדורות. 4 ולא כמו שאר המצחות שנאמוו למשה והוא מסרם קודם לאהרן ואח"כ
רש"י על שמות כ׳:ח׳ - הטקסט מספריא
זכור. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת (שמות ל"א), וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים (במדבר כ"ח); וְכֵן לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ (דברים כ"ב); וְכֵן עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ (ויקרא י"ח), יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ (דברים כ"ה); הוּא שֶׁנֶּאֱמַר אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי (תהילים ס"ב): זכור. לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ אָכוֹל וְשָׁתוֹ (ישעיהו כ"ב), הָלוֹךְ וּבָכֹה (שמואל ב ג'), וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (מכילתא):
זכור — This word REMEMBER which opens this commandment here and שמור “observe” which opens it in Deuteronomy (5:12) were spoken in one utterance. Similar is, (Exodus 31:14) “Everyone that profaneth it (the Sabbath) shall surely be put to death”, which apparently is in contradiction with (Numbers 28:9) “And on the Sabbath day [ye shall offer] two lambs”, a command necessitating actions which, if done for any other purposes on the Sabbath, would involve a profanation of that day. Similar is, (Deuteronomy 22:11) “Thou shalt not wear a garment of two kinds, [as of woollen and linen together]” and (Deuteronomy 22:12) “Thou shalt make thee tassels”, for the performance of which command wool and linen may be employed in combination. Similar is, (Leviticus 18:16) “The nakedness of thy brother’s wife” (the prohibition of marriage with her), and (Deuteronomy 25:5) “her husband’s brother shall come unto her” (he shall marry her). — This is the meaning of what is said (Psalms 62:12) “One thing did God speak, these two things did we hear” (Mekhilta). זכור — This word expresses the verbal action without any reference to a particular time (the infinitive), similar to, (Isaiah 22:13) אכול ושתו “to eat and to drink”; (II Samuel 3:16) הלוך ובכה “to go and to weep”; and the following is its meaning: take care to remember always the Sabbath day — that if, for example, you come across a nice article of food during the week, put it by for the Sabbath (Beitzah 16a).
רש"י על שמות י״ט:י״ט - הטקסט מספריא
הולך וחזק מאד. מִנְהַג הֶדְיוֹט כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְכוֹהֶה, אֲבָל כָּאן הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, וְלָמָּה כָּךְ מִתְּחִלָּה? לְשַׂבֵּר אָזְנֵיהֶם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ:
משה ידבר. כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל – שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ – וְהַקָּבָּ"ה מְסַיְּעוֹ לָתֵת בּוֹ כֹחַ לִהְיוֹת קוֹלוֹ מַגְבִּיר וְנִשְׁמָע (שם):
יעננו בקול. יַעֲנֶנּוּ עַל דְּבַר הַקּוֹל, כְּמוֹ אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ (מלכים א י"ח) – עַל דְּבַר הָאֵשׁ, לְהוֹרִידוֹ:
הולך וחזק מאד WAXED LOUDER AND LOUDER — The manner of an ordinary person is that the longer he continues to blow a trumpet the sound he produces becomes weaker and fainter; but in this instance it went on getting stronger. And why was it thus (i. e. not so loud) at first? To make their ears receptive to as much as they were able to hear (Mekhilta).
משה ידבר MOSES SPAKE — When Moses was speaking and proclaiming the Commandments to Israel — for they heard from the Almighty’s mouth only the Commandments אנכי and לא יהיה לך, whilst the others were promulgated by Moses — then the Holy One, blessed be He, assisted him by giving him strength so that his voice might be powerful and so become audible (Mekhilta).
יעננו בקול signifies He answered him in respect to (ב) the voice, just as (1 Kings 18:24) “He that answereth באש” — “in respect to the fire” — i. e. by causing fire to descend. (So here: God answered Moses’ petition that his voice might become audible to the vast concourse of people).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.