94
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג. גם צריך להבין:
א) בהטעם ע"ש שאמרה ,ראו מה בין בני כו'": למה פירש רש"י בד פשט הכתוב (כרבותינו בגמרא) שההפרש ,בין בני לבן חמי" הוא בזה ש,בן חמי מכר הבכורה וזה לא מכרה ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו כו'" -- (א) במאורע העתיד לבוא לאחר כמה וכמה שנים, ובמילא (ב) נבואה רחוקה*י, (ג) ובשייכות לגנותו של ראובן: נטילת הבכורה מראובן עכור חטאו'י; והורדת יוסף לבור -- הרי אפשר לפרשו באופן דשבחו של ;בני* ובדבר שיארע בזמן קרוב יותר: ראו מה בין בני לבן חמי שגזל וחמס *: וכו' ואילו בני
לנדו*ד כיון דשם הרי הי' קדימה בזמך
לא פשט ידו בגזל:י (וכמו שפר"י עה"פיי וילך ראובן בימי קציר חטים)?
ב) גם בפירושו של רש'"י גופא אי'"מ, שתוכן פירושו הוא שונה מהפי' שבגמרא. בגמרא איתא: דאילו בן חמי אע"ג שמדעתי' זבני' לבכורותי' דכתיב כו' חזו מה כתוב בי' וישטם עשו את יעקב" כו' ויעקבני זה פעמיים = וגו' ואילו בני אע"ג דעל כרחי' שקלי' יוסף לבכורותי' מני? דכתיב כו' אפילו הכי לא אקנא בי" דכתיב כו'" -- היינו שההפרש בין עשו לראובן הוא: עשו שנא את יעקב עבור הבכורה שהועברה לו (אע"ג דמדעתי' זבני' לי'), וראובן לא <אקנא" ביוסף; משא"כ לפי פירש"י תוכן החילוק ביניהם הוא (לא בשייכות הקנאה והשנאה, והעדרן, מצד הבכורה, כ"א) בנוגע לגוף המכירה (שרק זה נזכר בנוגע לבן חמי), שעשו מכר הבכורה. והעילוי של ראובן לעומתו הוא בזה שלא מכר הבכורה -- דבר שלא נזכר כלל בגמרא כמעלתו של ראובן.
ג) רש"י מוסיף .ולא ערער עליו ולא עוד שלא ערער עליו אלא שבקש להוציאו מן הבור" -- ולכאורה. כשם שהודגש בהנוגע למעלתו של .בני", שהיתה בתכלית הטוב, כמו"כ הו"ל להזכיר בהגריעותא של בן חמי, שעשו ערער על הבכורה:י (ע"ד מה דא'י'
1 תולדות כזו, מא.
3 בכת"י וש ,שבן המי מכר את הבכורה ועירער עלִי", אבל בכל הדפוסים אינו,
הערות
- 1. תחלה הטעם, ומצד סדר הכתוב כאן (בלי השינוי משאר השמות) אין משמעות כלל שותקרא שמו ראובן הוא גם בלי טעם, ועוד ועיקר : מפורש .ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה גו". ופשיטא ששינוי הסדר אינו טעם מספיק שרש"י יפרש טעם אחר מהמפורש בקרא.
- 6. בחדא"ג מהרש"א שם (ועדיז הוא ב,הכותב" בע"י שם, ובנזר הקודש (לב"ר שם) בטעם המדרש ,ראו בן בין הבנים") ,דשלא מדעת שם הש"י בפ" עתידות זה ראו מה בין בני", והוצרך לזה משום דקשי' ל" דהא לא חשיב לאה בכלל הנביאות במגילה (יד א). אבל בפרש"י מפורש ,אמז רה (לאה)* ובפרש"י (בפסוק שלאח"ז) כתב גם על לאה ,לפי שהאמהות נביאות היו" כדבר הידוע כבר, וי"ל שזהו מפרש*"י דילן שהביא : ,אמרה ראו מה בין בני כו"". ראה מפרשי רש"י שם. וראה תו"ת פרשתנו כט, לה.
- 3. דו) וכמיש (רה"א ה, א) ,ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף". ובהזמן שנטל ממנו וניתן ליוסף ראה ב*ב קכג, א. ובחוא"ג מהרש"א שם.
- 8. ראה פרש"י תולדות כו, לד.
- 9. להעיר שורשא זו אי' במדרש ה" גדול..
- 2. פרשתנו ל, יד
- 2. שם, לו.
רש"י על בראשית כ״ו:ל״ד - הטקסט מספריא
בן ארבעים שנה. עֵשָׂו הָיָה נִמְשָׁל לַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר (תהילים פ'), הַחֲזִיר הַזֶּה כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב, פּוֹשֵׁט טְלָפָיו, לוֹמַר רְאוּ שֶׁאֲנִי טָהוֹר; כָּךְ אֵלּוּ גּוֹזְלִים וְחוֹמְסִים וּמַרְאִים עַצְמָם כְּשֵׁרִים; כָּל מ' שָׁנָה הָיָה עֵשָׂו צָד נָשִׁים מִתַּחַת בַּעֲלֵיהֶן וּמְעַנֶּה אוֹתָם, כְּשֶׁהָיָה בֶּן מ' אָמַר אַבָּא בֶּן מ' שָׁנָה נָשָׂא אִשָּׁה, אַף אֲנִי כֵן:
בן ארבעים שנה [AND ESAU WAS] FORTY YEARS OLD —Esau is compared to a boar, as it is said, (Psalms 80:14) “The boar from the wood doth ravage it”. The boar when it lies down stretches forth its cloven hoof as much as to say, “See, I am a clean animal” (whilst really cloven hoofs are a feature of clean animals only in conjunction with another that is lacking in the swine). In the same way these dukes of Esau rob and extort and pretend to be honorable (Genesis Rabbah 65:1). For the whole forty years Esau enticed women from their husbands and ill-treated them; when he reached the age of forty he said, “My father took a wife when he was forty and I shall do the same” (Gen. R. 65).
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"י ע' 94
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

