207

הערות

1. 27. ע"ד כמה הרפתקי עדו עלייהו (קדושין לג, סע"א).
2. 28. כי אף שיתור הכתוב (פנחס שם) מלמדנו ששקולות הן (היינו שהסדר הוא לאו דוקא) – הרי (א) מכיון שלפי דרך הפשט, סברא הראשונה היא למצוא טעם להשינוי (כנ"ל ס"ו), לכן גם לאחרי הלימוד ששקולות מסתבר לומר שהסדר יש בו דיוק (וראה מלבי"ם לויקרא (ד, לב), שאפילו לדעת ר"ש י"ל ש"יש טעם בכ"א למה תפס דוקא שינוי הסדר"). (ב) בנדו"ד שישנם ג' כתובים, והלימוד שקולות כו' הוא רק מצד שינוי הסדר שבפסוק ותקרבנה להפסוק שבפ' מסעי, מסתבר לומר שהסדר בפעם הראשונה עכ"פ הוא בדוקא. (משיחת ש"פ מטו"מ תשכ"ה)
3. 29. ועפ"ז יומתק מה שרש"י כאן כותב "ומגיד ששקולות" – ולא "שכולן שקולות" כבפירושו בפ' פנחס – כי (ראה עד"ז לקו"ש ח"ז ע' 119 הערה א' להערה 13. ח"ט ע' 3 הערה 18): בפ' פנחס, שמפרש כפי פשטות המשמעות, שבפעם הראשונה נמנו לפי תולדותן, מסתבר לומר ששינוי הסדר (שבפסוק ותקרבנה לגבי הפ' בפ' מסעי) מלמדנו שכל הסדר הוא לאו דוקא, כנ"ל הערה 20; אבל בפ' מסעי, לאחר שמפרש "כאן מנאן לפי גדולתן .. ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן" – שמזה מובן שהסדר בפעם הראשונה עכ"פ הוא בדוקא (ראה הערה הקודמת באופן הב'), הרי מוכרח לומר שזה ששקולות היו (שלומדים משינוי הסדר מפעם הב' לפעם הג') הוא רק בנוגע להסך־הכל שמצד צירוף ב' הסוגים שבחכמה (כבפנים) – וזה א"א לומר בנוגע ל"כולן", שהרי "מחלה" נמנית ראשונה בכל פעם.