85
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הוריד את המן והגיז את השליו), והרי משה עשה עבור בני ישראל פעולות רבות, החל בעיקר – יציאת מצרים. במה קשורים לעניננו דוקא שלושה דברים אלו12?
שאלה זו אף קשה יותר: פירושו של רש"י מבוסס, לכאורה, על הנאמר בגמרא13. ושם כתוב שכלב אמר "הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן". אך רש"י משנה מדברי הגמרא: הוא משמיט את "הוציאנו ממצרים" ומוסיף "והגיז לנו את השליו"14?
ה. "עלה נעלה" – "אפילו
בשמים..."
לאחר מכן מצטט רש"י את המלים "עלה נעלה", ואומר: "אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם, נצליח בכל דבריו".
גם בכך אין מובן: המשמעות הפשוטה של "עלה נעלה" היא, לכאורה, עליה לארץ ישראל, בדומה לדברי המרגלים "לא נוכל לעלות"15, שהתכוונו בכך לעליה לארץ ישראל. מנין מסיק רש"י, שהמשמעות של "עלה נעלה" היא "אפילו בשמים..."?
יש המפרשים16, שההכרח של רש"י לפירושו "אפילו בשמים..." נובע מכפל הלשון "עלה נעלה". אילו התכוון כלב לעליה לארץ ישראל, די היה באומרו פעם אחת "נעלה".
אך אין להסביר כך, כי במקומות רבים אנו מוצאים, שכדי להדגיש דבר, אין אומרים רק את ה"פועל" אלא גם את ה"מקור", כפי שנאמר בפרשה הקודמת17 "ירק ירק", וכן בפסוקנו עצמו "יכול נוכל"*. ואם כך, אפשר להסביר כאן בפשטות, שב"עלה נעלה" הכוונה היא לארץ ישראל, וכפילות הלשון היא לצורך הדגשת הענין. מדוע
הערות
- 12. ובפרט שבפרש"י האזינו (לב, מח) שמונה טובות שעשה משה לבנ"י מוסיף גם יצי"מ, העלאת הבאר ונתינת התורה.
- 13. סוטה שם.
- 14. הטעם למ"ש רש"י "והוריד לנו את המן" ומשנה מלשון הגמרא "והאכילנו כו'" – י"ל בפשטות: א) כוונת כלב היתה בעיקר [לא למנות הטובות שעשה משה, כ"א] להוכיח את כחו של משה (שיכול לעשות נפלאות כו' ולכן ע"י משה יכול נוכל לה). ולזה ראי' מהורדת המן*. ב) מה שעשה משה הוא הורדת המן (שהרי אכלו אותו בעצמם ולא שמשה האכילם**). שלכן, גם בפ' האזינו שם (אף שמונה הטובות שעשה משה) – כותב רש"י "והוריד את המן".
- 15. יג, לא.
- 16. ש"ח כאן.
- 17. בהעלותך יב, יד.
- *. שהרי בודאי גם לפרש"י "אפילו בשמים" – המשך הכתוב "וירשנו אותה" מדבר בארץ ישראל (ונלמד במכש"כ מעלי' בשמים), וע"ז בא הטעם "כי יכול נוכל לה".
- . משא"כ בסוטה שם י"ל שמונה הטובות, שלכן חשיב "הוציאנו ממצרים" (אף שאי"ז הוכחה על ירושת הארץ – ראה להלן ס"י) – כי היא טובה הכי גדולה (ראה רש"י יתרו יח, ט).
- . ומ"ש (בהעלותך יא, ד. יח) "מי יאכילנו בשר" (ולא "מי יתן לנו" וכיו"ב) – כי מכיון שהתאוו תאוה (לאכול), אמרו מי יאכילנו, שזה העיק להם. (ולהעיר, שבדברי משה – שם, יג – מפורט "תנה לנו בשר ונאכלה").
רש"י על שמות י״ח:ט׳ - הטקסט מספריא
ויחד יתרו. וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִ"אַ נַעֲשָׂה בְשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרַיִם, הַינוּ דְּאָמְרֵי אִינָשֵׁי "גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לָא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְּאַפֵּיהּ":
על כל הטובה. טוֹבַת הַמָּן וְהַבְּאֵר וְהַתּוֹרָה, וְעַל כֻּלָּן אשר הצילו מיד מצרים; עַד עַכְשָׁו לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ מְסֻגֶּרֶת, וְאֵלּוּ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא (מכילתא):
ויחד יתרו AND JETHRO REJOICED — This is its literal meaning. A Midrashic comment is: his flesh became full of prickles (חדודין — his flesh crept with horror) — he felt grieved at the destruction of Egypt. That is what people say (what the common proverb says): A proselyte even though his heathen descent dates from as far back as the tenth generation, do not speak slightingly of an Aramean (any non-Jew) in his presence (Sanhedrin 94a).
על כל הטובה FOR ALL THE GOODNESS — the goodness in giving the Manna and the well and the Torah — and he rejoiced above all these (more especially), אשר הצילו מיד מצרים THAT HE HAD DELIVERED THEM OUT OF THE HAND OF EGYPT — Until now no slave had ever been able to escape from Egypt because that land was closely shut in on all sides, but these had gone forth six hundred thousand in number (cf. Mekhilta).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.