80
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אפילו מיהושע, לכן, כדי שרוחו של משה תגיע אליהם, היא צריכה להתרחק (להיגרע) ממקומו ומדרגתו של משה25.
ט. שתי אפשרויות ל"ואצלתי..." בלי לגרוע
ולכאורה, את ההסבר של דברי הספרי (ופירוש רש"י) והמדרש, לכך שאצל משה לא חסר דבר על ידי "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" – אכן ניתן להסביר בשני אופנים:
א) שזאת מפני שמשה היה אז בדרגה נמוכה, שקרובה יותר לדרגת הזקנים.
ב) שאדרבה, זאת מפני מעלתו העצומה של משה, אשר יכול היה להאיר אף למקום רחוק ממנו ביותר גם בהיותו במקומו ובדרגתו.
וזהו ההבדל שבין הספרי (ורש"י) לבין המדרש:
מצד הפשט וההלכה (רש"י וספרי) הקשורות לעשיה, יוצא, שמשה היה אז בדרגה שקרובה יחסית לזקנים. כי, כיון ש"לא נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל"26, לכן מובן, שעל ידי חטא המתלוננים נגרמה ירידה גם במשה, עד אשר, כדברי רש"י לפני כן27, "תשש כוחו של משה כנקבה" (בחינת מלכות מקור לבריאה יצירה עשיה).
ולכן נאמר בספרי ובפירוש רש"י, ש"באותה שעה"28 היה משה דומה ל"נר שמונח על גבי מנורה": שהסיבה לכך שהוא לא היה צריך לרדת כדי להשפיע לזקנים – שלא כנר, אשר כדי להאיר למרחק עליו להתנתק ממקומו הראשון – היא, משום שבאותה שעה הוא כבר היה "מונח על גבי מנורה"
הערות
- 25. ע"פ מ"ש בפנים, יובן מ"ש בסה"מ שם "וכך הי' במשה שנאמר בו ונתתה מהודך עליו נתינה ממש שנחסר בו אותו האור שנתן ליהושע, וכן לזקנים דכתיב ואצלתי .. לפי שהוא מגבוה לנמוך" – דלכאורה: (א) מדוע מקדים בהמאמר ההוכחה מ"ונתתה" שבפ' פנחס לפני "ואצלתי" שבפ' בהעלותך? (ב) מכיון שדיעה השני' שבמדרש יחידאה היא, וברוב המקומות (ספרי, רש"י ודיעה הראשונה שבמדרש) מבואר שגבי זקנים לא נחסר מאורו של משה – למה כותב בהמאמר "וכן לזקנים כו'"? – כי ההוכחה ל"הכלל שבכל מקום שצריך ירידה .. בהכרח שיחסר כו'", היא מ"ונתתה מהודך עליו". משא"כ מ"ואצלתי מן הרוח" אינו ראי' – שהרי לא נאמר שם נתינה. אלא שלאחרי שכותב שב"ונתתה מהודך" נחסר האור מצד ריחוק הערך של יהושע, מוסיף "וכן לזקנים כו'" (כדיעה השני' שבמדרש), כי בפשטות צ"ל שגם גבי הזקנים הי' צ"ל ההמשכה באופן של חסרון – ובמכ"ש ממה שהוצרך להיות כן גבי יהושע.
- 26. ברכות לב, א. פרש"י תשא לב, ז.
- 27. פרשתנו יא, טו. ולהעיר גם מפרש"י יא, כב "ואיזו קשה זו או שמעו נא המורים". וי"ל, שהדיעה שהובאה בסה"מ שם היא כדעת ר"ש (ברש"י שם) שגם באותה שעה הי' משה בדרגת "בכל ביתי גו'". ודעת הספרי ורש"י כאן היא כדעת ר"ע שם. ולהעיר, שדעת ר"ע היא כמשמעו – והרי פרש"י עה"ת ענינו – לכל לראש – פשט.
- 28. ועפ"ז יובן הלשון "באותה שעה", דלכאורה – מיותר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.