46
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אחד מהאבות קשור ליהודים השונים ביותר זה מזה.
וכן לגבי "שעיר עזים" הבא כדי "לכפר על מכירת יוסף", שבכך יש הבדלים ופרטים רבים, שהרי הכפרה היא בהתאם לחטא, והשבטים היו שונים מאד בחטא26: "בני השפחות" הרי "לא היתה שנאתן שלימה"*; יששכר וזבולון לא הביעו את דעתם אודות מכירת יוסף27; ראובן לא היה כלל במכירה28; ויש אף הבדל בין שמעון ולוי, אשר אמרו "לכו ונהרגהו"29, לבין יהודה, אשר אמר "וידינו אל תהי בו"30, למרות שהוא נתן את העצה "לכו ונמכרנו"30. ובודאי שונה מכך ראובן, שכוונתו היתה "למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו"31, לעומת שאר השבטים.
ובודאי, שעשרת השבטים, אשר השתתפו במכירת יוסף (ולפחות ב"ויפשיטו את יוסף... ויקחוהו וישליכו אותו הבורה"32), שונים מיוסף ומבנימין; ואף הם אינם שווים: לגבי יוסף ייתכן לומר שהוא גרם, לפחות, למכירתו, על ידי סיפור חלומותיו, ואילו לבנימין לא היה שום קשר לכך33.
כך גם לגבי הפרט של "ולזבח השלמים בקר שנים", שהוא "כנגד משה ואהרן שנתנו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים" – הרי אינה דומה הנהגתו של משה להנהגתו של אהרן, ושונה מאד ההשתדלות בנתינת שלום בין בני ישראל השונים ביותר זה מזה לבין אביהם שבשמים.
וכן לגבי "ג' מינים" – אילים עתודים כבשים, שהכהנים הלויים והישראלים, או התורה הנביאים והכתובים, הם סוגים שונים לחלוטין. ובדומה לכך הוא ההסבר גם לגבי "שלש חמישיות".
ו. שני סוגי הקרבנות בהתאם לשני תפקידי הנשיאים
אך עדיין יש להבין: מהו ההבדל בין הקרבנות שהביאו הנשיאים בהקמת המשכן – עגלות הצב והבקר – שבהם היתה לכל הנשיאים אותה כוונה, ולפיכך הם כתובים בתורה ביחד, ככלל (כדלעיל בסעיף ד'), לבין הקרבנות שהביאו לחנוכת המזבח, אשר רק הכוונה הכללית היתה זהה בהם, ואילו בפרטים היתה לכל נשיא כוונה שונה?
לשאלה זו משיבה התורה עצמה בכך, שמיד בתחילת התיאור "ויקריבו
הערות
- 26. ראה רש"י מקץ (מב, ג): שלא הייתה כו'.
- *. רש"י ויחי מט, ה.
- 27. ראה רש"י שם.
- 28. וישב לז, כט.
- 29. שם, כ. רש"י ויחי שם.
- 30. וישב שם, כז.
- 31. שם, כב.
- 32. שם כג־כד.
- 33. אעפ"כ גם נשיא בנימין הביא שעיר עזים לכפר. וראה ג"כ (עמוס כ, ו): פשעי ישראל גו' מכרם בכסף צדיק. וי"ל (ע"פ פרש"י מקץ מב, יג־יד) על שלא חפשו אותו כל אותם השנים. או – לכפר על יעקב אביהם ששלח את יוסף לשכם כו' (וכ"ז שייך לכל השבטים). ועוד י"ל.
רש"י על בראשית מ״ב:ג׳ - הטקסט מספריא
וירדו אחי יוסף. וְלֹא כָתַב בְּנֵי יַעֲקֹב, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְחָרְטִים בִּמְכִירָתוֹ וְנָתְנוּ לִבָּם לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּאַחְוָה וְלִפְדּוֹתוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁיִּפְסְקוּ עֲלֵיהֶם:
עשרה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא כְתִיב וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח? אֶלָּא לְעִנְיַן הָאַחְוָה הָיוּ חֲלוּקִין לְי' שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבַת כֻּלָּם וְשִׂנְאַת כֻּלָּם שָׁוָה לוֹ; אֲבָל לְעִנְיַן לִשְׁבֹּר בָּר כֻּלָּם לֵב אֶחָד לָהֶם (בראשית רבה):
וירדו אחי יוסף AND JOSEPH S BRETHREN WENT DOWN — It does not call them “the sons of Jacob” (as in 5:5), thus suggesting that they regretted having sold him and that they had made up their mind to behave towards him in a brotherly manner and to redeem him at whatever price people might fix for them to pay (Midrash Tanchuma, Miketz 8).
עשרה TEN — What is the mention of this number intended to tell us? Is it not written (Genesis 42:4) “but Benjamin, Joseph’s brother did he not send” (and we therefore know that only ten brothers went to Egypt)? But it means to suggest that so far as their feeling of brotherhood towards Joseph was concerned they were divided into ten, because the love and hatred that all of them bore him were not alike, where as in regard to buying corn they were at one and united (Genesis Rabbah 91:2).
רש"י על בראשית מ״ב:י״ג - הטקסט מספריא
ויאמרו שנים עשר עבדיך וגו'. וּבִשְׁבִיל אוֹתוֹ א' שֶׁאֵינֶנּוּ נִתְפַּזַּרְנוּ בָעִיר לְבַקְּשׁוֹ:
'ויאמרו שנים עשר עבדיך וגו AND THEY SAID, THY SERVANTS WERE TWELVE BRETHREN — [AND ONE IS NO MORE], and it is on account of that one who is no more that we dispersed ourselves through the city in order that we might search for him (Genesis Rabbah 91:6).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

