25

המקדש, אך כל הדברים הדרושים לבנין בית המקדש, כולל ציור התבנית של בית המקדש, הוכנו על ידי דוד המלך²⁹, ובית המקדש אף נקרא על שמו של דוד³⁰.

שני דברים אלו – מלכות בית דוד ובית המקדש³¹ – מבטאים את השלימות של "התחתונים יעלו לעליונים", כפי שיוסבר להלן.

ו. התבטלות למלך – עצם המציאות

כבר הוסבר פעם בהרחבה³², שאנשי המדינה קשורים למלך לא רק לגבי פרטים בענין המלוכה, כפי שהקשר שבין תלמיד לרב מתבטא בעיקר בענינים של תורה, אלא שכל קיומם נתון תחת המלך.

זוהי הסיבה להלכה, שכאשר מישהו אינו מציית לציווי של מלך ישראל – כל ציווי שהוא, אף כאשר אינו קשור כלל לענין המלוכה, כגון ציווי "שילך למקום פלוני" או "שלא יצא מביתו" – הוא חייב מיתה³³. כי כל מציאותו של כל אחד מאנשי המדינה תלויה במלך, ולכן לא ייתכן לומר על פרט כלשהו, שפרט זה אינו קשור למלך. ולפיכך קובעת ההלכה, ש"כל המורד במלך ישראל" חייב מיתה, כי המלוכה קשורה לעצם קיומו.

וכיון שביטול זה, שצריך להיות כלפי מלך ישראל, נובע מכך שהמלך בטל למלכות שמים, ועל ידי התבטלותו של היהודי כלפי המלך הוא מגיע להתבטלות כלפי מלך מלכי המלכים³⁴, יוצא, שבודאי התבטלותו של היהודי אל הקדוש־ברוך־הוא היא באופן הנוגע לעצם קיומו.

ז. ההתבטלות על ידי דוד המלך נעלית יותר

לפי זה מובן, שההתבטלות לאלקות, שהתחדשה אצל ישראל על ידי דוד המלך (עיקר בחינת המלכות) נעלית מהתבטלותם מצד מתן תורה.

שהרי, בציוויים של התורה (בשונה מהציוויים של מלך, כדלעיל) יש הבדלים: אכן, ישנם ציוויים שכאשר עוברים עליהם חייבים מיתה, אך יש ציוויים רבים שהעובר עליהם אינו חייב מיתה –

ומכך מובן, שחובת המיתה הקיימת בציוויים האחרים אינה נובעת מפני