9

הערות

1. 8. ואף שמפשטות לשון רש"י "ובלוע שלו זהו כסויו" – ולא "כבלע לשון כסוי" (כבפירושו ביומא שם ד"ה ולא יבואו) – משמע שכוונתו בזה להדגיש שבלוע שלו הוא רק כסויו – מ"מ, מדכתב רש"י כאן גם "ופרשו עליו בגד פלוני", עכצ"ל שגם זה שייך ל"כבלע גו'". וראה לקמן סעיף ז וסעיף יא.
2. 9. כמפורש ברש"י ויקהל לה, יט. פקודי לט, א.
3. 10. מכיון שהי' "כמין מרצוף" (פרש"י כאן ד, יו"ד)*. אבל מהלשון "מכסה" עצמו אין הוכחה, שהרי נאמר (תרומה כו, יד) "מכסה גו' מלמעלה". וראה רש"י ויקהל לה, יב.
4. 11. ד, ה.
5. *. ומדייק "בפרשה זו" – כי בפרשת תשא כותב "עשויים נקבים נקבים" (ראה להלן הערה 15).
6. 12. ופשוט שאין לומר שכוונת רש"י ב"נרתקו" היא להכסוי עור תחש – כי (א) הכיסוי הי' כמין מרצוף ולא כנרתק. (ב) הכסוי עור תחש הי' בכל הכלים בשווה (וגם באם נפרש שלא היו שווים (ודלא כדלקמן סעיף הנ"ל) – הרי ההבדל שביניהם אינו מפורש בפרשה), ומדכתב "כל כלי וכלי לנרתקו המפורש לו כו'", מוכח שכוונתו להבגדים. (אבל ממ"ש רש"י בפירושו ליומא שם "מכסין אותו בנרתקיהן כמו שכתוב בפרשה וכסו אותו במכסה עור תחש ולקחו בגד תכלת וכסו" משמע שנרתק כולל שניהם (מכסה ובגד) – אבל כבר מדובר כמה פעמים שפרש"י בש"ס הרי גם הוא שייך לאופן הלימוד ע"ד הש"ס (דרך ההלכה וכו') ולבן עשר וחמש עשרה שנה – משא"כ בפירושו עה"ת).
7. . בלבוש ע"ז (וכ"ה במשכיל לדוד), שרק המכסה דמנורה הי' כעין מרצוף (דמדכתיב בי' "אל מכסה" ש"מ שהי' לו תוך), "אבל שאר כסוי עור תחש הנאמרים בפרשה לא היו אלא כמין מפה פרושה עליהם". אבל לפ"ז, "וכסו במכסה" (דשאר הכלים) אינו שייך ל"כבלע" (שמורה על כיסוי מכל הצדדים, כדבר הבלוע) – היפך (פשטות) לשון רש"י, וכבפנים. ולכן נלפענ"ד שבכל הכלים הי' כעין מרצוף וזה שרש"י אינו מפרש בהכיסויים שלפנ"ז שהיו כמין מרצוף – כי שם אין הכרח לזה (וכדלקמן בפנים ההערה), אבל לאחרי שגילה הכתוב (ע"י הוספת תיבת "אל") גבי כסוי המנורה שהי' כמין מרצוף, ה"ז מוכיח שכן הי' גם בכל הכיסויים – כי אין סברא לחלק בין כיסוי אחד להשני (וראה לקמן סעיף ח).