6

לפני הקמת המשכן, כאשר על ידי "ועשו לי מקדש" היו צריכים להגיע ל"ושכנתי בתוכם"³⁰ – בתוך פנימיותם – היה "מנין" מסוג שני²⁰, ולא הספיקה ה"חיבה" שנתגלתה על ידי המנין בצאתם ממצרים, כי עתה היה צורך בהודעת החיבה, בגילוי נקודת היהדות, באופן מעמיק יותר, אשר יחדור וישפיע גם על הכוחות הפנימיים – ושכנתי בתוכם – שיהיו מוכנים לגילוי של "ושכנתי" בתוכם.

ולאחר הקמת המשכן, כאשר כבר עשו ישראל את העבודה במשכן והפכו להיות בעצמם "משכן" לקדוש־ברוך־הוא, לא רק מפני "ושכנתי" מלמעלה, אלא מפני עבודתם העצמית – אז היה "מנין" שלישי: שחיבתן של ישראל, נקודת היהדות, נתגלתה גם מצד הכוחות הפנימיים עצמם, כדלעיל.

ו. חודש אייר ואהרן – העלאת המטה

בכך יובן מדוע היה המנין שלאחר הקמת המשכן רק "באחד באייר", ומדוע גם אהרן היה צריך להשתתף במנין בני ישראל ביחד עם משה:

ההבדל בין ניסן – חודש הגאולה, יציאת מצרים – לבין אייר – החודש של ספירת העומר – הוא: ניסן הוא המשכה מלמעלה למטה, ואייר – העלאה ממטה למעלה³¹. כך הוא גם ההבדל בין משה לבין אהרן, שמשה הוא "שושבינא דמלכא" ש"ממשיך" אלקות מלמעלה למטה, ואהרן הוא "שושבינא דמטרוניתא" – הוא מעלה את כנסת ישראל ממטה למעלה³².

וכיון שה"מנין" שלאחר הקמת המשכן היה כדי לגלות את נקודת היהדות לא רק מלמעלה למטה, אלא גם מצד הכוחות הפנימיים עצמם, ממטה למעלה – לפיכך הוא היה צריך להתבצע על ידי משה ואהרן יחדיו. ודוקא "באחד לחודש השני", כאשר יש גם ענין של העלאת המטה, ולא רק³³ המשכה מלמעלה.

ז. המנין בחודש אייר – הכנה למתן תורה

זהו הקשר בין פרשת במדבר, המתחילה בציווי "שאו את ראש..." (ויש לומר, ש"שאו" הוא גם מלשון נישואין) – לבין "יום חתונתו זה מתן תורה":