188
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
בחוקותי
א. "והשבתי" – שני פירושים
על הפסוק "והשבתי חיה רעה מן הארץ"1, מובאת ב"תורת כהנים" מחלוקת בין רבי יהודה לבין רבי שמעון: "רבי יהודה אומר מעבירם מן העולם. רבי שמעון אומר משביתן שלא יזוקו".
בהמשך מובאת בתורת כהנים הוכחה לדעתו של רבי שמעון: "וכן הוא אומר2 מזמור שיר ליום השבת – למשבית מזיקין מן העולם, משביתן שלא יזיקו. וכן הוא אומר3 וגר זאב עם כבש... ונער קטן נוהג בם... ושעשע יונק על חור פתן... מלמד שתינוק מישראל עתיד להושיט את ידו לתוך גלגל עינו של צפעוני...". "–
בכך אין מובן:
א) מהי ההוכחה מן הפסוק "מזמור שיר ליום השבת", לכך שהמשמעות של "משבית מזיקין" (שתהיה לעתיד) היא "שלא יזיקו"? והרי המילה "השבת" היא מלשון "שביתה" בדיוק כמו המילה " "והשבתי". ומדוע המילים "ליום השבת" מהוות הוכחה לפירוש "שלא יזיקו" יותר מאשר "והשבתי חיה רעה": כשם שעל "והשבתי" מבאר רבי יהודה שהכוונה היא ש"מעבירם מן העולם", כך הוא יכול לבאר גם על הפסוק "ליום השבת"?
ב) מצד שני: בפסוק "וגר זאב עם כבש..." נאמר במפורש שגם לעתיד תהיינה כל החיות המזיקות – זאב, דב, אריה ונחש, אלא ש"לא ירעו ולא ישחיתו"4. וכיצד יכול רבי יהודה לבאר ש"מעבירם מן העולם"5?
הערות
- 1. פרשתנו כו, ו.
- 2. תהלים צב, א.
- 3. ישעי' יא, ו־ח.
- 4. שם, ט.
- 5. ואין לתרץ (כב"דרך הקודש" לתו"כ כאן) שר"י ס"ל שהכתובים שבישעי' שם נאמרו בדרך משל על אוה"ע (כדעת הרמב"ם הל' מלכים רפי"ב שהרי הכתוב והשבתי חי' רעה (לדעת ר"י) הוא בטל דבר ממנהגו של עולם"* יותר מ"וגר זאב עם כבש", ולדעת הרמב"ם שס"ל שבימות המשיח לא יבטל דבר ממנהגו של עולם והכתובים שבישעי' שם – משל הם, הרי גם הכתוב והשבתי חי' רעה עכצ"ל שמשל הוא (ובמכש"כ מהכתוב וגר זאב עם כבש), וכמ"ש בנו"כ להרמב"ם שם. וממ"ש בתו"כ כאן (גם לדעת ר"י) ש"והשבתי חי' רעה" היא כפשוטו**, הרי במכ"ש שס"ל שגם הכתובים שבישעי' שם הם כפשוטן.
- . וסיום מס' תמיד (ס"ה ואילך).
- . ברמב"ן כאן: "שלא יבואו חיות רעות בארצכם, כי בהיות השבע וברבות הטובה ובהיות הערים מלאות אדם לא תבואנה חיות בישוב". ולפ"ז, והשבתי חי' רעה" אינו ביטול מנהגו של עולם. [ועפ"ז יובן גם מ"ש הרמב"ם שם "וזה שנאמר בישעי' וגר זאב עם כבש כו'" – דלכאורה, למה לא הקשה ממה שנאמר בתורה "והשבתי חי' רעה" – כי פסוק זה, אפשר לפרשו כהרמב"ן, ואין צורך לדחוק שנאמר בדרך משל]. אבל מפשטות לשון התו"כ "מעבירם מן העולם" (וכן בדעת ר"ש "למשבית מזיקין מן העולם") – ובפרט שמשנה מל' הכתוב "הארץ" – משמע שהחיות רעות יושבתו מכל העולם, וא"כ ה"ז "ביטול מנהגו של עולם".
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״ב - הטקסט מספריא
אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן.
אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו' ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל הרי הוא אומר ויאמר התרשתא להם וגו' עד עמוד כהן לאורים ולתומים הנה למדת שברוח הקודש מייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה.
לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה.
ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
נשלמו הלכות מלכים והחבור כולו. ברוך שאמר והיה העולם בפרטו ובכללו.נגמר ספר ארבעה עשר והוא ספר שופטים. הלכותיו חמש, ופרקיו אחד ושמונים.* הלכות סנהדרין ששה ועשרים פרקים. * הלכות עדות שנים ועשרים פרקים. * הלכות ממרים שבעה פרקים. * הלכות אבל ארבעה עשר פרקים. * הלכות מלכים שנים עשר פרקים.כל הלכות הספר בכללו שלשה ושמונים, והפרקים תתקפ"ב. תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.