128
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
אחרי
א. "ויעש כאשר צוה ה' את משה"
לאחר שמספרת התורה בפרשתנו את כל הפרטים אשר ציוה הקדוש־ברוך־הוא למשה למסור לאהרן אודות סדר העבודה ביום הכפורים, נאמר1: "ויעש כאשר צוה ה' את משה".
רש"י מצטט את המלים "ויעש " כאשר צוה ה'...", ומפרש: "כשהגיע יום הכפורים עשה כסדר הזה, ולהגיד שבחו של אהרן שלא היה לובשן2 לגדולתו, אלא כמקיים גזירת מלך".
המפרשים מסבירים3, שרש"י מתכוון ליישב בכך שני קשיים שונים: במלים "כשהגיע יום הכפורים עשה כסדר הזה" הוא מבאר, שהנאמר "ויעש כאשר צוה..." לא התרחש מיד " לאחר שאהרן נצטווה על כך ("אחרי מות שני בני אהרן") – כלומר, בראש חודש ניסן או, לפחות, מיד4 לאחריו, שהרי ביצוע הציוויים לא התאפשר לפני יום הכפורים. ובדבריו "ולהגיד
ב שבחו..." מסביר רש"י מה מחדש לנו הפסוק ב"ויעש..."5.
אך לפי זה אין מובן6:
א) בדרך כלל7, כאשר רש"י מפרש באותו פסוק שני ענינים שונים, הוא מחלק את פירושו לשני קטעים (שני
דיבורים המתחילים"), על ידי ציטוט לשון הפסוק שנית לפני הענין השני. אם כך, מדוע מחבר רש"י שני ענינים שונים אלו – לגבי הזמן של "ויעש" ולגבי החידוש של "ויעש" – באותו דיבור המתחיל, ברצף אחד?
ב) יותר מכך: הענין הראשון (זמן
הערות
- 1. טז, לד. "
- 2. לשון רש"י "שלא הי' לובשן" – ולא "שלא לבשן" בלשון עבר (כמ"ש לפני זה "עשה כסדר הזה") – י"ל, לפי שהי' (מחליפן ו)לובש אותן כמה פעמים (רש"י לעיל פסוק ד').
- 3. רא"ם וגו"א כאן.
- 4. ובפרט ע"פ פרש"י בתחלת הפרשה: בא אחר כו' זה זרזו כו'. –
- 5. ברא"ם כאן מקשה: למה אין רש"י מפרש ויעשו את הפסח" (בהעלותך ט, ה) וכן "ויעש משה" (קרח יז, כו). וכן אפשר להקשות מעוד כו"כ פסוקים לכאורה שנאמר בהם "ויעש" וכיו"ב ורש"י אינו מפרשם. – אבל כבר נתבאר בשיחת ש"פ צו תשכ"ה, שבכל פסוקים אלו י"ל שנאמרו בשביל המשך הענין שלאחריהם. וכמו "ויעשו את הפסח", שזה בא בהמשך להאמור אח"ז "ויהי אנשים גו' ולא יכלו לעשות הפסח גו'". ועד"ז הוא בשאר הפסוקים (מטעם הנ"ל או כיו"ב), וכמו שנת' בארוכה בשיחה הנ"ל.
- 6. וגם: מפני מה מעתיק רש"י (לפני פירושו) ויעש כאשר צוה ה' וגו'", דלכאורה: מה שנוגע לפירושו "כמקיים גזירת מלך", הוא רק "ויעש כאשר צוה ה'" (ראה לקמן סוס"ג), ובשביל מה מרמז ב"וגו'" גם התיבות "את משה"? ובאם תיבות אלו ג"כ שייכות לפירושו – למה אינו מעתיקן בפירוש?
- 7. וראה גם פרשתנו לעיל, ג. ובשמיני (יא, ב) ג' ד"ה "זאת".
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
- מג - שנת תשכ"ה - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ז ע' 128
- ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל לקו"ש ח"ז ע' 128
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.