92

מתורגמת כאן אחרת מהתרגום של הפועל כיבוס, כשמשמעותו היא ליבון, ברור, שבמלה "וכבס" שבפסוקנו אין הכוונה לכיבוס, וממילא מובן שהכוונה היא לטבילה, כי המלה "כיבוס" מתפרשת בשתי משמעויות אלו בלבד. על־אחת־כמה־וכמה, מספיקה ההוכחה השניה, שאנו מוצאים במפורש, שטבילה מתורגמת ל"ויצטבע". ומדוע צריך רש"י את שתי ההוכחות? "

ב) כדי לדעת ש"ויצטבע" היא טבילה, אין צורך לדעת באיזו מילה מופיעה הטבילה בפסוק: בלשון כיבוס או במינוח אחר, ורש"י צריך היה לומר " בקצרה: "וכן כל טבילה דבגדים מתורגם ויצטבע". מדוע הוא צריך לפרט "וכן כל כבוסי בגדים שהן לטבילה", ש"ויצטבע" הוא התרגום של הפועל כיבוס העוסק בטבילת בגדים?

ההסבר לכך הוא:

מכך שבתרגום מופיעה המילה "יצטבע" כאשר מדובר על טבילה, אין הוכחה לכך שמשמעות המילה "יצטבע" היא טבילה בלבד, ולא כביסה, כי ייתכן לומר שהפועל "יצטבע" הוא כללי, כפועל "כיבוס" בתורה, ונושא את שתי המשמעויות: הן כביסה והן טבילה. לכן זקוק רש"י להוכחה הראשונה "תרגום של כבוסין שבפרשה זו לשון ליבון, ויתחוור, חוץ מזה..." – שמכך שהתרגום משנה מהניסוח שבו הוא משתמש בפרשה זו לגבי כיבוס במשמעות של ליבון, ברור, שהוא מתכוון כאן לענין אחר.

אך גם הוכחה זו אינה מספקת. כי ייתכן, שהוא משנה לצורך יופי המליצה, כפי שאנו מוצאים במספר מקומות, שכשמזכירים אותו ענין מספר פעמים רצופות, משנים את הניסוח ליופי המליצה.

לכן מוסיף רש"י ואומר "וכן כל כבוסי בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצטבע", שהתרגום משתמש במושג

ויצטבע" בכל פעם שכוונתו לפרש את המושג כיבוס לגבי בגדים, ולא סתם טבילה. וכיון שבפסוקנו משתמש התרגום במילה זו כדי לפרש את הפועל

וכובס" המופיע כאן לגבי בגד, אין לומר, ששינוי הניסוח מ"ויתחוור", שבו משתמש התרגום בפרשה זו לגבי ליבון, ל"ויצטבע", נעשה ליופי המליצה בלבד, שהרי ייתכן לומר שהשינוי נעשה כי הכוונה כאן היא לטבילה, וברור, שלצורך יופי המליצה בלבד אין משתמשים בביטוי שעלול להטעות. מכך מובן, שב"ויצטבע" הכוונה היא, אכן, לטבילה.

ג. מדוע מבאר רש"י "וכבס שנית – לשון

טבילה"?

כל זאת לגבי ההוכחות של רש"י לכך שבתרגום "ויצטבע" הכוונה היא לטבילה. אך אין מובן:

א) כיון שנאמר בפסוק "וכבס שנית", אין לומר, לכאורה, שבמילה "וכבס" הכוונה היא לטבילה, שהרי בפעם הראשונה כבסו את הבגד, וכיון