60

אחר המתאים יותר לדרך הפשט, כאמור לעיל בסעיף ה', שלגבי משמעות מלה, יש לפרש בהתאם למסורה.

ט. "שולה" דגים הוא ה"שלך" "

ועל כך שואל ה"תלמיד": כשם שתכונתו של השלך היא "לשלות" דגים, כך קיימת התכונה גם אצל עופות טורפים אחרים להיות "שולה" סוג אחר של טרף, ומדוע נקרא דוקא שולה הדגים בשם "שלך"?

לכן מוסיף רש"י ואומר "השולה דגים מן הים": כל העופות הטורפים שולים רק דברים גלויים, ואילו עוף זה, כיון שהוא שולה דגים ממעמקי²⁰ הים, אשר הפעולה של הוצאה והרמה ("שולה") ניכרת אצלו ביותר, בשונה מעופות אחרים, אשר "שולים" את טרפם מהיבשה, או אף מהים, אך " מלמעלה, לפיכך דוקא לו מתאים השם "שלך".

י. התרגום "ושלינונא" כהוכחה

לפי זה יובנו דבריו של רש"י בהמשך "וזהו שתרגם אונקלוס ושלינונא", כי זוהי הוכחה לכך שייתכן לקרוא לעוף בשם "שלך" מלשון "שולה" – למרות שבתכונה הכללית של "שולה" אין הוא נבדל מהעופות האחרים:

מכך ששם העוף בלשון הארמית הוא שלינונא, שהרי בתרגומו

ושלינונא" אין אונקלוס מתכוון לפרש ולבאר את תכונות העוף, אלא רק לתרגם (כפי שרש"י מדייק "וזהו שתרגם...), הרי הוא מתרגם את שמו לארמית. כלומר, שהעוף נקרא על שם שהוא שולה²¹, מסתבר לומר, שאף השם בלשון הקודש "שלך" הוא רק על כך שהוא שולה, כדלעיל.

ולכן אומר רש"י "וזהו שתרגם...", כי הוכחתו מהתרגום שמתאים לכנות את ה"שלך" מלשון "שולה" היא אכן על ידי הסבר התרגום²²: על ידי ביאורו, שתרגומו של אונקלוס

ושלינונא" הוא, שהעוף נקרא בשם זה מפני שהוא שולה – ומכך נובעת ההוכחה, שזהו גם הטעם לשם "שלך" בלשון הקודש, כדלעיל.