238
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ידי עלייתם "מחיל אל חיל", כאשר הדרגה הנמוכה מובילה לגבוהה יותר, מתממשת התכלית שלהם עצמם, כלומר, שהמצב הקודם עצמו מתעלה לדרגה הגבוהה יותר.
ד. החניות הן המסעות
זהו ההסבר לכך, שמקומות החניה של ישראל אינם כוללים רק את מעלתם העצמית, אלא גם את המעלה של ה"מסעות", כי על ידי כך ש"ממקום החניה חזרו ונסעו", הן עצמן התעלו לדרגת ה"מסעות"15.
אמנם, העליה בפועל מתרחשת רק בשעת המסע שלאחר החניה, אך כיון שמלכתחילה מטרת החניה היא המסע שלאחריה, הרי בפנימיות ובהעלם חניה זו היא כבר לפני כן מסע.
ה. כל מסע – יציאה ממצרים
על הפסוק "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים", מבאר אדמו"ר הזקן16, שהמלה "מסעי" היא בלשון רבים, שמשמעותה, שבכל אחד ממ"ב המסעות הם "יצאו מארץ מצרים", למרות שבגשמיות הם יצאו ממצרים מיד במסע הראשון, מרעמסס לסוכות – מפני שכל עוד לא הגיעו לירדן יריחו, עדיין היו בני ישראל בדרגה של "מצרים", מלשון מיצר וגבול, ובכל אחד מהמסעות היתה "יציאת מצרים".
מכך מובן, שההבדל בין "מסעות" לבין "חניות", דומה להבדל שבין גלות מצרים לבין יציאת מצרים:
בזמן הנסיעות, שקירבו אותם, גם מבחינת המקום, לירדן יריחו, הם היו בתהליך של יציאה מ"מצרים" – גאולה. ובזמן החניות, כאשר התעכבו במקום אחד, ולא הלכו לכיוון ירדן
הערות
- 15. ועפ"ז נמצא, שמה שמקומות החני' קרויין "מסעות" – לא רק שאינו סותר ל"כמאן דקביע להו דמי", אלא אדרבה, זה מחזק יותר את הקביעות שבהם מכיון שיש בהם גם מעלות החניות של אחריהם. ועפ"ז יומתק מה שמועתק בגמרא שם גם "על פי ה' יסעו" (אף שלכאורה, מה שנוגע שם הוא רק "על פי ה' יחנו").
- 16. לקו"ת מסעי פח, ג ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

