170
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
תצוה
א. "ואתה הקרב אליך"
מן הפסוק "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך... לכהנו לי"1, מצטט רש"י את המלים "ואתה הקרב אליך", ומפרש: "לאחר שתגמור מלאכת המשכן".
יש להבין:
א) מנין לומד רש"י, שהציווי למשה למנות את אהרן ובניו לכהנים איננו צריך להתבצע מיד, אלא "לאחר שתגמור מלאכת המשכן"?
והשאלה אף קשה יותר: את הציווי "ועשית בגדי קדש..." שבפסוק הבא, וכן את הציווי "ואתה תדבר אל כל חכמי לב...", המופיע בפסוק מאוחר יותר, צריך היה משה לקיים לפני כן, כי זהו חלק ממלאכת המשכן. כיצד ייתכן, אפוא, להסביר שהציווי "ואתה הקרב אליך" שונה מהציוויים האחרים – שקיומו יהיה מאוחר יותר, רק "לאחר שתגמור מלאכת המשכן"2?
ב) בפירושו "לאחר שתגמור..." מפרש רש"י רק מתי יקויים הציווי "הקרב". מדוע, אפוא, הוא מצטט לפני הפירוש גם את המלים "ואתה"3 ו"אליך", בנוסף למלה "הקרב"? מכך מובן, שההוכחה לפירושו של רש"י "לאחר שתגמור מלאכת המשכן" היא אכן ממלים אלו "ואתה הקרב אליך".
ב. הקרבת אהרן ובניו לכהונה – על ידי הבגדים והמילואים
יש המפרשים4, שרש"י מוכרח לבאר, שקיום הציווי "ואתה הקרב אליך" הוא "לאחר שתגמור...", כי הקרבת אהרן ובניו "לכהנו לי" נעשה על ידי בגדי הכהונה, כנאמר בהמשך הפסוקים5 "ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי", וכן גם על ידי החינוך בימי המילואים, כנאמר בהמשך הפרשה6 – "וזה הדבר אשר תעשה... לקדש אותם
הערות
- 1. פרשתנו כח, א.
- 2. בגו"א כאן, שהחידוש שברש"י הוא "שאין ואתה דבוק אל הפרשה שלפנ"ז" (וכנראה שמפרש שציווי זה (ואתה תצוה) הוא על עשיית המשכן, שהיא חלק ממלאכת המשכן). אבל ראה רש"י אמור (כד, ב) שהמשמעות ד"ואתה תצוה" הוא "סופך לצוות כו'" (ושהציווי הוא על העלאת הנרות – שלאחרי גמר מלאכת המשכן). ואף שהתלמיד לא למד עדיין פרש"י שבפ' אמור – הרי כותב שם רש"י "וכן משמע", היינו שיכולים לדעת זאת גם בלי פירושו (ומה שאומרו שם, היינו רק בכדי לתרץ קושיא. עיי"ש).
- 3. ולפי פירוש הגו"א (שבהערה הקודמת) י"ל, שזה שרש"י מעתיק תיבת "ואתה" הוא בכדי להשמיענו, שהגם שמתיבת "ואתה" (בוא"ו המוסיף) משמע שדבוק להפרשה שלפני', בכ"ז הפירוש הוא "לאחר שתגמור כו'".
- 4. רא"ם כאן. וראה גם גו"א כאן.
- 5. כח, ג.
- 6. כט, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.