119

הערות

1. 4. פרשתנו כ, טו.
2. 5. הלשון במכילתא היא: "רואין ושומעין הנראה". אבל פשוט ש"רואין" קאי [לא על "הנראה" – כי מאמר המכילתא הוא על "רואין את הקולות" ואינו מעתיק "ואת הלפידים" – כ"א] על "הנשמע", (וראה פרש"י כאן), ובא בהמשך לסיום דברי ר"י "ושומעין הנשמע", ועל זה חולק ר"ע ש"הנשמע" היו רואין. ואח"כ מוסיף ענין שני "ושומעין הנראה". וראה גם במקומות שנסמנו בהערה שלאח"ז "רואין את הנשמע ושומעין את הנראה". יש מגיהים (הובא במאיר עין למכילתא): "רואין ושומעין הנראה והנשמע". אבל בכל הדפוסים והכתבי יד, הלשון היא כנ"ל.
3. 6. לפי ה"יש מגיהים" (שבהערה שלפנ"ז) ראו ושמעו בין הנראה ובין הנשמע. אבל לפי הגירסא שלפנינו "רואין ושומעין הנראה" משמע ש"רואין" קאי רק על הנשמע ושומעין – רק על הנראה. וכן מוכח בלקו"ת במדבר יו"ד, ג. סידור שח, ד ד"ה שלח תער"ב. ועוד. (אבל בד"ה וכל העם תש"ד פ"ג מפורש (וכן משמע בלקו"ת האזינו עז, ג. ספה"מ תרכ"ט ע' קצח) שהיו רואין ושומעין בין הנראה ובין הנשמע).
4. 7. נסמן לעיל ע' 53 הערה 16.
5. 8. ועפי"ז יובן גם סיום דברי ר"ע "ושומעין הנראה" – דלכאורה, מהכתוב "רואין את הקולות" מוכח רק "רואין הנשמע" ומנ"ל ד"שומעין הנראה"* – כי הנס ד"רואין הנשמע" מכריח שבעת מ"ת הגיעו לתכלית העילוי, וזה מחייב ג"כ (לדעת ר"ע)** ששמעו הנראה.
6. . ב"זה ינחמנו" מפרש שהמקור ע"ז הוא מפ' ואתחנן. אבל מפשטות הל' שבמכילתא משמע שג"ז נלמד מהפסוק רואים את הקולות שבפ' יתרו.
7. . ואף שלשיטת רש"י עה"ת היו רק "רואין את הנשמע" ולא "שומעין את הנראה" כדלהלן סעיף יא – הרי מצד התנועה דתשובה [שיטת וסברת ר"ע] – אין לחלק ביניהם.